wellness5

ברלין - החומה

בברלין של היום כבר אין חומה, אבל אני הרגשתי בה בכל זאת, תלויה באוויר, בכל מקום. נראה לי שהעיר עדיין מחולקת, גם אם  כבר אין חומה פיזית. המושגים "במזרח העיר" ו"במערב העיר" נמצאים בשימוש כל הזמן.  הבניינים והרחובות הם אחרים, בעיקר בולטת הבנייה הקומוניסטית המאסיבית של בנייני רכבת ארוכים המאפיינים את מזרח העיר. יש הרבה כפילויות - בית העיריה המזרחי וזה המערבי ועוד. בקיצור, לא פשוט להתנהל בעיר שחוברה לה יחדיו. אולי בעוד דור  כבר לא יורגש. 

קשה להתהלך בברלין כמו  סתם בעיר רגילה ולהסתכל עליה רק בעיניים תיירותיות. ההיסטוריה שלה כאילו כתובה  בצורה שהכי פוצעת את העיניים על הבניינים, על המדרכות, בפסלים ובאנדרטאות ובאתרי ההנצחה.  במקומות  רבים הושארו במתכוון שרידים שמשמרים את פגעי המלחמה, למען יראו וייראו ולא ישכחו.  הנה לדוגמה, נקבי היריות על קיר:

109


גם אם רוצים לשכוח מה קרה בעיר הזאת ומה עבר על תושביה - זה קשה. עם כל המונומנטים, המוזיאונים, השרידים של החומה - רואים שנעשה כאן נסיון רציני להנציח, לא לתת לשכוח. 
אין  גם שום נסיון ליפות, לעשות את הדברים פחות נוראים משהיו. כאן מסתכלים להיסטוריה בעיניים, וכזכור היא נוראה. 


חומת ברלין הוקמה בשנת 1961 על ידי הרוסים ששלטו בחלקה המזרחי של העיר.  155 ק"מ שהקיפו את האיזור שהיה בשליטת הגוש הקומוניסטי, וגרמו לנתק כמעט מוחלט בין שני חלקי העיר. המטרה הראשית היתה למנוע את הזליגה של תושבים ממזרח למערב. רבים  מהמזרח ברלינאים התקנאו בחיים הטובים שיש לחבריהם ולבני משפחותיהם שגרו במערב העיר וניסו להתאחד אתם, מה שעלה להם לא פעם בחייהם. משפחות נקרעו בצורה שרירותית, זוגות הופרדו, רכוש אבד בגלל חוסר גישה למיקום הפיזי שלו. מיתוסים  וסיפורים רבים נקשרו לחומה משני עבריה ומי שיתעניין ימצא המון חומר לקריאה בנושא.  אני רק אביא את הרשמים שלי בתמונות.

ביקור במקום כיום יכול לתת קצת מושג על מה שהיה שם בעבר: סדקים וחרכים שימשו להצצות ולמפגשים חטופים, לקולות שנישאו מעבר לחומה אל הצד השני

126

123

האיזור הוא כמו מוזיאון פתוח שמתעד את סיפורי החומה. במכוון השאירו קטעים שלה להמחשה

127

במקומות בהם הרסו את החומה כליל, השאירו מזכרת לאיפה שהיא עברה לפני שנפלה:

130

אפשר לעמוד עם רגל אחת במזרח ורגל שניה במערב.

129

אחת הנקודות היותר מפורסמות לאורך החומה היא נקודת המעבר/ביקורת שהפכה לסמל - צ'ק פוינט צ'רלי.  היום האיזור כולו תיירותי וממוסחר להחריד, הומה תיירים עם מצלמות מתקתקות. אפשר לראות את הנקודה בה עמד הבוד'קה של הצבא האמריקני ששימש כנקודת בידוק במעבר הגבול בין המזרח למערב. מעל המיקום המשוער של הבוד'קה מתנוססת תמונת חייל אמריקאי, ומצידה השני (לא צילמתי) חייל סובייטי:

132

122

אם מישהו רוצה לקנות כל מיני חפצי ממורביליה מהחומה - השפע מסביב הוא גדול:

131 

החומה נפלה ב- 9 בנובמבר 1989, כהמשך צפוי להתפוררות הגוש הקומוניסטי. זה היה סמל לקץ המלחמה הקרה בין הגושים, וגרמניה המזרחית והמערבית אוחדו למדינה אחת שבירתה היא ברלין. 

ביקרתי בברלין זמן לא רב אחרי נפילת החומה, כשהתוואי היה עדיין מלא ערימות אבנים. כולם לקחו להם אבן למזכרת, רק אני התקמצנתי על המשקל שזה יתפוס לי במטען, העדפתי עוד כמה זוגות נעליים או קניות אחרות. אבל אני זוכרת את המראה של החומה המנותצת. זה זכרון שנצרב במוח. 

השלטונות החליטו להשאיר על כנו קטע של 1.3 קילומטרים מהחומה כזכרון לדור אשר לא ידע אותה, והפכו את הקטע למעין גלריה לאמנות תחת כיפת השמיים. זה נקרא האיסט-סייד גאלרי. 118 אמנים מרחבי העולם הוזמנו לעטר את שארית  החומה בציורים ובקריקטורות צבעוניים ומעוררי מחשבה, שיהיו ניגוד לאפרוריות והמראה המדכא שלה מהעבר. זה סיור מאד מעניין, אני ממליצה לא להחמיץ את זה. 

אחד הציורים הראשונים בהם נתקלנו הוא של אמנית ישראלית בשם ורדה כרמלי. היא ציירה את דגל גרמניה משולב בדגל ישראל, או ההפך  

259

ובקצה הציור הוסיפה כמה שורות פילוסופיות:

258


לא צילמתי את כל הציורים, אחרת הפוסט הזה היה באורך של 1.3 ק"מ. אבל הנה כמה שבלטו או שמצאו חן בעיני. למשל זה האומר בגרמנית ובאנגלית: 
הרבה אנשים קטנים, אשר בהרבה מקומות קטנים עושים הרבה דברים קטנים שיכולים לשנות את פני העולם: 


255

או הקריקטורה המפורסמת של נשיקה לוהטת בין המנהיג המזרח גרמני, אריך הונקר, לבין ברז'נייב הסובייטי 

253

והנה עוד כמה

268


269


270


260


261


257


252


אני לא זוכרת אם החלקים החשופים האלה של החומה  בתמונות הבאות נמצאים בהמשך של האיסט סייד גאלרי, או באיזור של הצ'ק פוינט צ'רלי (מדובר בשני אתרים מרוחקים זה מזה), אני מעלה אותן  רק כדי להמחיש איך העיר פשוט נחתכה לשניים.  

133


135

מעניין אם ותיקי ירושלים עוד זוכרים איך פעם היתה לנו חומה כזאת במורד רחוב שלומציון המלכה, ממש בצומת בה הוא נפגש עם רחוב אגרון ורחוב המלך דוד. חומה גבוהה שלא ניתן היה לראות בה כלום חוץ מקיר, אבל הוא תמיד הפחיד אותי כשעברתי שם ומתתי לדעתי מה קורה מאחוריו.. 


הצד האחורי של קטע ה-1.3 ק"מ של האיסט סייד גאלרי הופקר לחסדי הגראפיטי:

267


262


254

טוב, זו גם דרך של אנשים להתבטא. אז מה אם זה עושה לי בלגן בעין, בעיה שלי. ולמרות הבלגן  אני ממליצה לצעוד הלוך וחזור משני עברי החומה.

אגב, את הגראפיטי הזה אפשר לפגוש בברלין בכל מקום. כשאני רואה אותו - אני נתקפת בתחושה של אי נוחות. הציורים והכתובות האלה משדרים לי זעם או משהו שרוצה להתפרץ החוצה, ואני ממש לא רוצה להיות שם בסביבה כשזה יקרה. 

 


לקריאת הפרק הקודם                                          לקריאת הפרק הבא 

 

 

תגובות 

 
0 # החומה החשופהמרטינה בובר 2018-11-10 18:46
צולמה ברחוב Niederkirchners traße. מאחורי החומה נמצא "הטופוגרפיה של הטרור". הבניין הכתום הוא מוזיאון וולטר גרופיוס באו.
הגב