wellness5

ברלין - שיטוט ראשוני


הגענו לברלין וישר יצאנו לרחובות. מין שיטוט ראשוני חסר מטרה, רק לספוג קצת אווירה לפני שיושבים ומתכננים מסלולי סיור מסודרים. אני מביאה הנה קצת תמונות והתרשמויות של ההתחלה.



שכרנו דירה ברובע שונברג. לא ממש במרכז, אבל במיקום עם נגישות מצויינת. שתי דקות הליכה לתחנת הרכבת Nollendorfplatz שארבעה קווי רכבת שונים עוברים בה. שתי תחנות ואנחנו בגן הזואולגי. אני מציינת את זה לא בגלל שאנחנו חובבי זואולוגיה, אלא בגלל שתחנת ה-ZOO היא מין תחנה מרכזית כזאת ממנה אפשר להגיע כמעט לכל מקום בעיר. 

בלשכת המודיעין לתיירים בשדה התעופה קנינו לנו כרטיס רכבות לנסיעה 'חופשית' ואכן החופש כאן הוא מוחלט. קונים כרטיס ליום, לשבוע, או לכמה שרוצים, מעבירים אותו פעם אחת במכונת התיקוף, מכניסים אותו לארנק ופשוט שוכחים ממנו. כל כך קל, כל כך נוח. לא צריך להתעסק עם הכרטיס  כל הזמן, להכניס למכונה, להוציא, להעביר אותו בשער היציאה וכו'. פשוט כלום. העלייה והירידה מהרכבות היא חלקה, כאילו בחינם. אתה רק צריך לדעת שיש לך כרטיס בארנק, למקרה שפעם ב....יעלה לרכבת מבקר ויבקש לראות אותו. זה די נדיר.  עד עכשיו במשך שבועיים זה קרה לנו רק פעם אחת, ונסענו המון המון המון ברכבות.  
לימים הראשונים קנינו כרטיס שנקרא ברלין וולקאם קארד או משהו כזה, בגלל שהוא נותן - מלבד נסיעות בכל התחבורה הציבורית - גם הנחות בכל מיני מקומות שתיירים מבקרים בהם.  (37.50  יורו לחמישה ימים כולל איזור C) בדיעבד - בשבילנו הוא לא ממש היה משתלם. חסך לנו יורו פה ויורו שם. לדעתי אפשר להסתפק בכרטיס הרכבות הרגיל (28.5 יורו לשבעה ימים) אלא אם כן עוברים על רשימת ההנחות ורואים שיש שם דברים שמשתלמים לכם. (במוזיאונים הוא לא תקף לקבלת הנחה, יש סוג אחר של כרטיס וולקאם שטוב גם למוזיאונים).



אחרי שהוולקאם קארד הזה נגמר, ניסינו לקנות לנו כרטיס שבועי. כמה קש אכלנו עם זה, חבל על הזמן. המכונות 'מדברות' גרמנית. יש בהן אופציה לשפות נוספות ובחרנו  באנגלית כדי שנבין מה המכונה רוצה מאתנו. המסך הראשי הוא אכן באנגלית, אבל כשמתקדמים ומבצעים פעולות, זה בכל פעם חוזר לגרמנית עם כל מיני מילים בגודל של קללות, לא הצלחנו להבין כלום. 
כשכבר כן הבנו ניסינו לשלם בכסף מזומן - אי אפשר. המכונה לוקחת רק כרטיסי אשראי. שולפים כרטיס, דוחפים לחריץ, טראח השפה מתחלפת לגרמנית. מנסים לנחש מה זה אומר, מקישים קוד מתוך הנחה שזה מה שמתבקש, הפעולה מתבטלת. שלוש רכבות כבר עברו ואנחנו עדיין מול המכונה. היתכן שאנחנו כאלה אהבלים? התחנה די שוממה, אין הרבה אנשים. פתאום באים עוד זוג תיירים ומחכים בתור למכונה. זזנו הצידה, בבקשה בואו לפנינו, נראה איך אתם עושים את זה. הם עברו אותו נתיב יסורים שלנו ולא הצליחו לשלם. מסתבר שהבעיה במכונה, לא בנו. היא כנראה לא תקינה. 
מה עושים? שנתפתה לנסוע בלי כרטיס? חס וכרפס. איזה פדיחות אם ניתפס. 
בקצה השני של הרציף יש מכונה נוספת, אנחנו רצים לשם.  איזה יופי, כאן יש אפשרות לשלם במזומן, לא רק באשראי. מסתבר שיש מכונות כאלו וכאלו. יופי, במזומן יהיה הרבה יותר פשוט, חשבנו.  
בחלומות.
אני לא אלאה אתכם יותר מדי, בסוף קנינו כרטיסים בתחנה אחרת בדוכן של עיתונים, והסיבה שאני מספרת את כל הסיפור הזה היא בשביל להגיד שתעשו לעצמכם טובה ותחסכו זמן והתעסקות עם המכונות - קנו לעצמכם כרטיס פאס כזה לכמה ימים שאתם צריכים ותסגרו עניין. אפילו אם לא בטוח שהוא ממש משתלם מבחינת תכיפות הנסיעות שלכם, עדיין זה כדאי. 
תקפו אותו פעם אחת בלבד במכונת התיקוף, ויש לכם ראש שקט למשך כל ימי השהיה שלכם. כרטיס שמתוקף פעמיים - פסול, זה כאילו נסעתם בלי כרטיס. בתיקוף הראשוני מוטבע על הכרטיס התאריך האחרון לשימוש (לפי הסוג שקניתם) ועד לתאריך הזה - אתם חופשיים לעלות ולרדת כרצונכם.
רק עוד דבר אחד שכדאי לשים אליו לב, זה איזורי הנסיעה. ברלין מחולקת לשלושה איזורי נסיעה, A,B,C


שני האיזורים המרכזיים A+B נמצאים בתוך הטבעת המרכזית ויש להם מחיר אחיד וקבוע. ברגע שיוצאים מגבולות הטבעת - זה כבר איזור C ויש להצטייד בכרטיס מתאים. רוב האתרים התיירותיים נמצאים באיזורים המרכזיים, ואם פעם בכל זאת יוצאים מעבר לתחום - צריך לשלם במכונה את ההפרש רק לנסיעה הספציפית שחורגת.  

אז מצויידים בכרטיס שלנו נסענו לתחנת ה- ZOO והתחלנו לשוטט. קררררר, מה זה הקרירות החורפית הזאת בסוף יוני? אצלנו בבית  32 מעלות.

כנסיית קייזר וילהלם

המראה המרשים הראשון שנתקלנו בו  הוא שריד מכנסיית הקייזר וילהלם:

1 


איזה שילוב מעניין של ישן וחדש. 
הכנסיה לא עתיקה במיוחד, היא  נחנכה בשנת 1895 ובמלחמת העולם השניה היא נהרסה כמעט כליל. כל מה שנשאר ממנה זה המגדל האחד שנראה בתמונה. לאורך השנים נעשו במקום שיפוצים ועבודות שימור כדי למנוע את  קריסת המגדל, אבל הוחלט שלא לשקם אותו לחלוטין כדי להשאיר אותו כזכר לפגעי המלחמה. המגדל נותר כמו פצע בתוך כל מבני הזכוכית והאבן המודרניים שמקיפים אותו.  בפנים (לא נכנסנו) יש אולמות הנצחה עם פסיפסי התקרה המקוריים ותמונות מההיסטוריה של המבנה  המקורי לפני ואחרי ההפצצות. ממש על יד, הוקמה כנסייה חדשה במקום זו שנהרסה.



מזרקת כדור העולם - Weltkugelbrunnen

ממש כמה מטרים מכנסיית הקייזר וילהלם, שוכנת מזרקה מעניינת שנקראת מזרקת כדור העולם

5


המזרקה הוקמה בשנת 1983 ולא הצלחתי לדלות יותר מדי מידע עליה. היא אמורה לסמל את כדור הארץ ומסביבה  דמויות שונות מרחבי העולם אבל זה כל מה שאני יודעת על זה.
בכל אופן זה מקום מאד מרכזי ונחמד להסתובב שם בין הפסלים וזרמי המים. 




3



4


אירופה צנטר - Europa Center

מול המזרקה מתנשא  המרכז המסחרי שנקרא אירופה צנטר. בניין בן 22 קומות עם למעלה מ-100 חנויות, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע. סימן ההכר שלו הוא הסמל הגדול של מרצדס שמתנוסס בראשו:

2


כשהעננים האלה שבתמונה הביאו עלינו גשם זלעפות, ברחנו להסתתר בתוך הבניין. החנויות, איך להגיד, לא משהו. מאז שנפתחו בברלין מרכזי קניות נוצצים ומודרניים, קרנו של אירופה צנטר ירדה, אבל  בשל מיקומו המרכזי בכל זאת יש בו לא מעט מבקרים. 
אה, ולחובבי הג'אנק פוד האמריקאי אפשר לבשר שיש בו סניף שוקק חיים של KFC..


בתוך הבניין של אירופה צנטר נמצא שעון מורכב בגובה של 3 קומות. עמדתי ובהיתי בו הרבה זמן, לא הצלחתי להבין את השעה. אבל זה בטח אני, לא הוא:

49

קצת קשה להבין מהתמונה, אבל מדובר בנוזל צבוע בצבע ירוק שעובר במין צינורות זכוכית למעלה ולמטה ולצדדים. בטח משהו שקשור לחוק כלים שלובים. אולי אם הייתי עומדת עוד קצת ומתעמקת, סוד השעה היה נגלה לי. אבל הרבה יותר פשוט ללחוץ על הסמרטפון ולקבל שעה מדוייקת תוך שניה, בלי להתעמק.



מזג האוויר של ברלין לגמרי לא ברור לי. רגע חם, רגע קר, וזה מתחלף כל הזמן. במדרכה אחת קופאים מקור - בצל - ובמדרכה השניה נשרפים מהשמש. כשארובות השמיים נפתחות - הכנרת יכולה לעלות בכמה מטרים. ופתאום הגשם נגמר, השמש יוצאת, השלוליות מתייבשות - היה כלא היה. 
כשחם - חם נורא. מעיק כזה, לח. טוב, לא כמו תל אביב, אבל בכל זאת מזיעים ונשרפים. וכשקר - אם יצאתם בלי סוודר, שאלוהים יעזור לכם.


בבתי הקפה שפזורים בברלין תחת כיפת השמיים על כל צעד ושעל, מודעים למזג האוויר ההפכפך וכמעט כל מסעדה/בית קפה מציידת את אורחיה ב....שמיכות.  
על  הכסאות מקופלות יפה שמיכות פליז צבעוניות וכל  מי שקר לו מוזמן להתעטף :

37

הנה דוגמה נוספת. שמיכות כתומות על כל כסא עם הלוגו הרקום של המסעדה:
(מסעדת בשרים טובה בשם MAREDO שיש לה מספר סניפים בעיר) 

  37X



אחרי שויתרנו על ארוחת ה'גורמה' של KFC, הלכנו לחפש בשביל יעקב נקניקיה עם כרוב חמוץ ובירה. כבר הרבה ימים שהוא חולם על הארוחה הראשונה שלו בברלין. 
כל העיר מלאה בדוכני נקניקיות, אבל לא. יעקב לא מסתפק בפחות מהטוב ביותר, בטח ובטח שלא בארוחה ראשונה. אז אנחנו שמים את פעמינו לעבר כלבו הקה.דה.וה, שם בקומת האוכל שלו (קומה 6) מחכה לנו הנקניקיה האולטימטיבית:


51 


כמה מילים על הכלבו הזה. פעם חשבו שהוא הכלבו הכי גדול באירופה, אבל היום זה כבר בדוק שהוא רק מספר 2 - אחרי הרודס של לונדון. אין לי מושג מי קונה בו, רוב האולמות ריקים או שמשוטטים בהם תיירים כמונו שבאו לשטוף את העיניים בפריטים שלעולם לא יהיו שלהם.  המקום כל כך מהודר ומופלץ שאני חושבת שגם אם היה לי כסף לא הייתי קונה שם. זכורה לי אנקדוטה מלפני איזה שלושים שנה. קולגה שלי בתערוכת התיירות ITB שהשתתפתי בה הראתה לי תחתונים מדהימים שהיא קנתה  בקה.דה.וה.
'את חייבת לרוץ לקנות לך, זה במבצע והמחיר ממש מצויין' היא דחקה בי ללכת לקנות כאילו יש לה איזה אחוזים מהמכירות. 
מאחר וזמני בתערוכה היה מאד לחוץ, רצתי מהר למטה, לקחתי מונית, עליתי לקומת לבני הנשים, ראיתי את התחתונים והתעלפתי מרוב שהיו יפים (אני לא ארחיב בתיאורים בפורום הזה אבל באמת שהיו מיוחדים) קניתי לי תריסר, לא פחות ולא יותר, שילמתי הון תועפות במזומן (למי היה אז כרטיס אשראי!) ירדתי מהר מהר למטה ושוב נכנסתי למונית וחזרתי לתערוכה.

התחתונים האלה פלוס המוניות עלו לי בערך חצי משכורת חודשית שלי. כמה מבאס היה לגלות שכמה שהתחתונים יפים - הם מה זה לא נוחים! אבל לא משנה, העיקר שהיו לי במגירה תריסר תחתונים מקה.דה.וה.


הפעם הסתפקנו בהוצאה הרבה יותר צנועה. שתי מנות של נקניקיות עם סלט תפוחי אדמה וכרוב כבוש - השילוש הקדוש של ברלין. וכמובן חצי ליטר בירה לכל אחד. היה טעים טעים, מחר חוזרים לאוכל בריאות.  

רחוב טאונצין ופסל ברלין

בדרך חזרה  הביתה חרשנו קצת את הרחוב בו נמצא הקה.דה.וה - הוא נקרא רחוב טאונצין והוא מלא בחנויות אופנתיות ובתי כלבו שונים. אפשר למצוא בו את H&M, זארה, יוניקלו, חנות ענקית של לגו, מותגי ספורט כאדידס, פומה ונייקי ועוד ועוד. אנחנו כזכור לא בענייני קניות אלא רק בשיטוט ראשוני, וכבר די עייפים אחרי לילה בלי שינה וטיסותת בשעות משוגעות. אז רק צילמנו את הפסל הגדול שנמצא במרכז רחוב טאונצין - זהו פסל של שני זוגות זרועות מתכת גדולות חבוקות. שמו פסל ברלין, והוא מסמל את ברלין המחולקת לפני שהתאחדה. הפסל הוצב ברחוב  טאונצין בשנת 1987 לרגל 750 שנה לייסודה של ברלין.  

50


נראה לי שבשביל היום הראשון בברלין זה מספיק.  המשך יבוא.
אגב, אם מישהו מתבלבל מהסדר של הפרקים,  זה לא נורא ולא ממש חשוב. לא חייב להיות רצף. זו היתה החלטה שרירותית שלי לכתוב קודם כל את הפרקים העוסקים ביהדות כי הם נראו לי חשובים יותר מכל השאר, וכך יצא שהסדר כאן הוא לא כרונולוגי. לדעתי זה לא מפריע לכלום, אבל חשבתי שאני חייבת לתת את ההבהרה הזאת. אז להתראות בפרק הבא.


לקריאת הפרק הקודם                                  לקריאת הפרק הבא

 

 
חיפוש באתר או ברשת