כל הארץ תה ירוק
כן, תה ירוק הוא להיט ביפן. הכל עושים אתו, ולא רק משקאות.
תבשילים, גלידות, ממתקים, לחם ירוק, עוגיות ירוקות.
והטעם? בין לא ברור לבין די דוחה. לפחות לחיך שלי.
אני נורא אוהבת להסתובב בקונדיטוריות, בחנויות של מאפים, ובמחלקות של בצקים בסופרמרקטים וכאלה. אני אוכלת עם העיניים והנחיריים, כמעט אף פעם לא קונה אבל בוחנת לעומק כל פריט! אני חושבת שהבת שלי ממש נגנבה ממני בנסיעה הזאת, לא היתה אף חנות מאפים שלא נכנסתי לעשות בה סיבוב קטן. תמיד יצאתי בלי כלום, כי לא היתה לי ממילא שום כוונה לקנות. רק להסתכל.
אז בואו תסתכלו גם אתם. אלו לחמניות תה ירוק:
אפילו הלחם ירוק
עוגיות חצי-חצי, סוג של קאפקייקס
את גלידת התה הירוק שאכלתי כבר הבאתי באחד הפרקים הקודמים, אבל הנה היא שוב:
ולהשלמת התמונה, הנה הגרין-טי-לאטה של סטארבאקס (למה, למה לא לקחתי פראפוצ'ינו רגיל?)
אמרתי לכם שכל הארץ צבועה ירוק, לא? אבל יש גם דברים אחרים, בואו לא נחטא לאמת. הנה כמה מהם.
זו לחמניה שכבר יותר מדברת אלי. מקמח מלא ובפנוכו מלא מלא מלא קוביות שוקולד:
שומשום שחור הולך כאן חזק
זה נראה יותר צרפתי מאשר יפני
אבל איזו פדנטיות יפנית - כל עוגייה ארוזה בנפרד בצלופן
הלוואי שיכולתי לקרוא ולהבין מה זה מה, מה יש בכל דבר. מלוח? מתוק. איזה קמח? או שבעצם מה זה חשוב, אני בלאו הכי לא קונה את הדברים האלה
הבורקס הגיע עד כאן?
ונקניקיית ה'משה בתיבה' שלנו קיבלה כאן גירסה נחמדה... משה לא מתכסה בשמיכה אלא סתם מתפרקד לו בסתלבט על המיטה
שימו לב לגובה של הטורט הזה, 30 ס"מ לפחות. קשה לראות בתמונה אבל תאמינו לי, זה גבוה
ליפנים יש חיבה מיוחדת להכנת עוגות ממולאות ולשימוש בכל מיני אינסטרומנטים.
אלו שבאות בגירסה המתוקה ממולאות במחית שעועית, ואלו של הגירסה המלוחה מקבלות לתוכן מה שעולה על דמיונכם. פרוסות בייקון, שרימפסים, דגים, ירקות ומה לא. ראינו הרבה מכשירים/מכונות להכנת העוגות האלו, בכמויות ובשיטת הסרט הנע:
זה למשל ממולא שעועית: (קניתי, טעמתי, ירקתי, סליחה)
ונסיים במתוקים? חלקם די מפוקפקים, לפחות לטעמי, אבל יאללה, נתעד אותם גם, בשביל ההיסטוריה:
בקומות המזון של הסופרמרקטים הגדולים יש דוכני ממתקים שמוציאים את העיניים בהידור ובאלגנטיות שלהם. המחירים בהתאם. זה למתנות למארחים, זוכרים?
אלה מארזי גלידה ירוקה, גלידת תה ירוק
ואלה כדורים מיניאטוריים של גלידה בטעמים שונים. הם מונחים כך במקפיא, אפשר לקנות אותם ביחידות, כמה שרוצים. מחירים בערך דולר אחד ליחידה, וכל מה שטעמנו היה די טעים:
אם כבר נגענו בתה הירוק, אז בואו גם נשתה אותו. אין, אין, אין כמו התה הירוק היפני. זה אפילו לא דומה לתה הירוק שיש לנו כאן בארץ. במקרים רבים הוא מגיע כאבקה טחונה דק. במקרים אחרים הוא מעורבב עם קטניות או דגנים קלויים. כן, כן, תה עם אורז חום קלוי זו אהבתי החדשה:
שימו לב לגרגרי האורז השקועים בתחתית. הם מוסיפים לתה טעם קלוי נהדר, ובסיום השתיה אפשר גם לאכול אותם, אבל לא חייבים. התה הזה נקרא גן-מאייצ'ה, ואני התמכרתי לו קשות. קנינו לפחות 7-8 סוגים שונים של תה יפני - בגרגרים , באבקה, עם אורז, בלי אורז, עם פולי סויה קלויים, בתפזורת, בשקיקים - בכל דרך שהיא זה פשוט נהדר. מה אני אעשה כשייגמר לי הסטוק?
אולי אפשר להשיג איפהשהו גם מחוץ ליפן. זה למשל אחד הסוגים שקנינו, אני מה זה מתקמצנת על כל שקיק...
עכשיו אלך להכין לי כוס של גן-מאייצ'ה, שיהיה לי כוח להתמודד עם הפרק הבא, פרק הארוחות הארוזות.
לקראת הפרק הקודם לקריאת הפרק הבא