wellness5

מקדש פביליון הזהב בקיוטו



קיוטו היא עיר של מקדשים. 
לאן שלא תסובב את הראש, תראה את הגגות המסוגננים של מקדש זה או אחר. 
אנחנו ביקרנו בכמה, כולם יפים ומקסימים אבל לא יכולתי להמנע מההרגשה שראית אחד - ראית את כולם. אני ממש מתנצלת מראש על דברי הכפירה האלה, כי אני בטוחה שלכל מקדש יש את היחוד שלו ואני יודעת שאנשים מגיעים במיוחד לקיוטו מכל רחבי תבל כדי לבקר במקדשים שלה. והנה אנחנו, כבר נמצאות כאן ובכל זאת עושות סלקציה לאיזה ללכת ולאיזה לא. (יסלח לנו מקדש פושימי שכמה פעמים היינו בדרך אליו ומשום מה לא הגענו...)


קינקאקו-ג'י - KINKAKU-JI

שימו לב לא להתבלבל עם מקדש בעל שם דומה - גינקאקו-ג'י - GINKAKU-JI שנמצא במיקום לגמרי אחר. אחד מהם  שמתחיל באות ק' הוא המקדש המוזהב, זה שתכף נבקר בו והשני  שמתחיל באות ג' הוא מקדש הכסף.


מקדש הזהב נמצא בשכונה מרוחקת בצפון קיוטו. הנסיעה אורכת למעלה משעה, האוטובוס עמוס וצפוף ויש לו המון תחנות, זה די מורט עצבים. 
כמו בכל אתר תיירות בעולם, הדרך מתחנת האוטובוס אל האתר מלאה בחנויות מזכרות. הסתובבנו בכולן וחיפשנו מה לקנות. זה לא שאין, אלא שהכל כל כך יקר. כל שטות הכי קטנה מתחילה מחמישה דולר ומעלה, נשמע לי ממש מטופש לשלם על קשקושים קטנים סכומים כאלה. כמובן שהדברים המיוחדים יותר עולים הרבה יותר, ומהם דווקא קנינו כמה  פריטים. קיוטו מפורסמת באריגי המשי שלה והם מככבים באלף ואחת צורות: ארנקים ותיקים וצעיפים וקופסאות מרופדות בבד, חפצי בית מצופים באריגים צבעוניים, חיות מבד ועוד. קנינו שני ינשופים מקסימים שיצטרפו לאוסף הינשופים שהולך וגדל אצלי בבית.  אני מצרפת תמונה של הינשופים כדי שאפשר יהיה להבין על איזה בדי משי אני מדברת


320 

ואגב, בחדר במלון קיבלנו סוג של קישוט מקיפולי נייר שמזכיר את ההדפסים של בדי המשי - מין ציפור אוריגמי?

215


נהרנו יחד עם המוני מבקרים לכיוון המקדש. עמידה קצרה בתור, 400 ין דמי כניסה, ואנחנו בפנים. שומרים מאיצים בנו להתקדם, להתקדם, לא להתעכב. לא לעשות פקק, לצמצם רווחים. כולם רוצים לראות את המבנה המוזהב שנמצא רחוק מאתנו, בלב אגם קטן. המסלול הוא היקפי, מסובבים את הפאביליון מכל עבריו. 

המבנה היפהיפה הזה התחיל כבית מגורים של של שוגון יפני, ורק בהמשך הוסב להיות מקדש זן. מתוך שלושת הקומות של המבנה - השתיים העליונות מצופות זהב טהור. אתם מדמיינים את כמות הזהב שיש שם? 

236

לא ניתן לגשת קרוב מדי אל המקדש וכולם עומדים להתפעל ולהעריץ מרחוק.  כל אחד מנסה למצוא זוית נוספת כדי לצלם את אותו הדבר:

237

304


המוני התיירים - ברובם הגדול תיירי פנים יפניים - מסתובבים מסביב למקדש במסלול מובנה, תחום בחבלים. אי אפשר לשוטט סתם כך בשטח, וגם אי אפשר לעמוד יותר מדי במקום אחד. עדרים חדשים של מבקרים מגיעים וצריך לפנות להם מקום.  מסביב ישנם שלטים שאומרים שאסור לצלם עם חצובה, כי הצבת החצובה והכיוונונים שלה לוקחת זמן, וכאן אין זמן, צריך לזוז הלאה, להתקדם במסלול. נורא חבל, מאד לא זן... אבל כנראה שאלה אילוצים שנובעים מכמות המבקרים

305

המקדש יושב בתוך גנים מקסימים עם כל מיני עצים ננסיים, בונסאי ועוד. הוא גם מוקף בבריכות מים ויחד נוצרת הרמוניה משגעת של טבע ומעשי ידי אדם

234

235

באחד המקומות לאורך המסלול  ניצבים הפסלים האלה ומסביבם המון מטבעות שאנשים משליכים. אולי כמו המזרקה ברומא שמי שזורק לתוכה מטבע מובטח לו שיחזור לשם? אנחנו לא זרקנו, לא זוכרת למה. 

233

היום הזה בו ביקרנו במקדש פביליון הזהב היה יום חם בצורה בלתי רגילה. חם ולח. נהרות של זיעה שטפו אותנו, ופני התלהטו והאדימו כאילו אני תכף הולכת לחטוף איזה התקף לב. מיהרנו לברוח משם ולחפש מקלט בחסות המזגן. התוכנית לאותו אחר צהריים היתה ביקור ברובע הגיישות - גיון - ומופע פולקלור יפני.  עלינו לאוטובוס שדחס לתוכו אנשים כמו שלא האמנתי שאפשרי ביפן המסודרת והנקיה והמאורגנת, יפן שמכבדת פרטיות ומרחב של כל אדם. באוטובוסים זה לא תופס כנראה, בעיקר לא בסופי שבוע. שמנו לב גם שבסופי השבוע האוטובוסים לא עוצרים בכל התחנות, נוסעים ישיר אין הולך ואין בא, כך שמצב הדחיסות שלנו נשאר בעינו מרגע שעלינו לאוטובוס ועד שירדנו בתחנת גיון. 

אבל גיון היא כבר סיפור אחר, בפרק הבא.


לקריאת הפרק הקודם                            לקריאת הפרק הבא   

 

תגובות 

 
0 # למה את מפרסמת מאמרים?משה 2017-05-19 03:24
היי,

תודה רבה על המאמר, אבל לא כל כך הבנתי למה פרסמת, אם הכול נגד ולא טוב, האוטובוסים, המחירים, המקדשים המיותרים, אנחנו מטיילים כאן (בקיוטו) כבר יותר משבוע ומוקסמים מכל רגע, מקדש, אוכל, אנשים והנוחות לטייל

שיהיה בהצלחה-:)
הגב
 
חיפוש באתר או ברשת