wellness5

לשים לך מונה?

זו  למשל שאלה שלא תשמעו אותה  אף פעם מנהגי ה'מוניות' בצ'יאנג מאי.
כאן יש מחיר קבוע וידוע, לכל מקום מכל מקום. המחיר הוא 20 באט, בערך 2.10 ₪ לנסיעה שיכולה לפעמים להיות קילומטרים רבים.

ולמה שמתי את ה'מוניות' במרכאות?

כי צריך לרוקן את הראש מכל מה שאנחנו מקשרים עם המושג מונית, מלבד העובדה שזה כלי רכב נוסע שיביא אותך  צ'יקצ'ק למחוז חפצך.
המונית בצ'יאנג מאי היא מין טנדר בצבע אדום, חצי סגור/חצי פתוח, שנקרא סונג-טאו ונראה כך:

45


הטנדרים האלה משייטים להם הלוך ושוב בכל שעות היום והלילה בכל רחובות העיר. כמעט ולא קורה שצריך יהיה לחכות לרכב כזה שיגיח מעבר לפינה יותר מדקה או שתיים. מסמנים לו בתנועת יד לעצור, ואז ניגשים אל הנהג כדי להגיד לו את מחוז חפצכם.

29

אם הטנדר ריק, זה פשוט מאד, לרוב הנהג ייקח אתכם לאן שתבקשו. אם יש לו נוסעים אחרים, הוא צריך להתחשב במסלול שכבר התחייב לו. אם זה על הדרך, ייקח אתכם. אם זה כרוך בסטייה קטנה, גם כן ייקח אתכם. אם הנוסעים הקודמים שלו הם תיירים שבטח לא מבחינים בין ימינם לשמאלם - גם כן ייקח אתכם אפילו אם מדובר בטיול של סובו צ'יאנג מאי והקיפוה, כי הרי למה לו להפסיד נסיעה.


לפעמים, בעיקר אם זה בשעת לילה מאוחרת, או אם מדובר במסלול ארוך במיוחד, הנהג יבקש תוספת של עוד 10 באט, עוד שקל אחד ביג דיל... המשא ומתן נעשה בדרך כלל בחיוך, בצורה של בקשה ולא של דרישה או העמדת תנאי, וניתן גם להתווכח קצת בנעימות אם אתם חושבים שהתוספת לא מוצדקת. אבל רבאק, לשלם 4-6 ₪ (לשני אנשים למשל כי כאן התשלום הוא פר נוסע) על נסיעה שבארץ היתה עולה לכם בשקט 50 ₪, זה ממש לא שווה להתדיין. פשוט אומרים כן ועולים מאחור. לא משלמים, התשלום הוא תמיד בירידה ביעד.

32

 

אבל זכרו, לא לעלות אף פעם בלי לדבר לפני כן עם הנהג ולקבל ממנו אישור שהוא נוסע ליעד שלכם. אם הוא רק יהנהן ויגיד שזה בסדר, עולים בלי לפתח דיון על המחיר, זה 20 באט המחיר הקבוע וזהו. בלי שאלות קיט-בבג. אםעליתם בלי לסכם מחיר, קרוב לוודאי שזה יעלה לכם יותר מהרגיל, תלוי בעד כמה אתם נראים לנהג מתמצאים או לא. אבל ככלל, נהגי צ'יאנג מאי הרבה יותר חביבים ופחות תחמנים מנהגי בנגקוק למשל. 


הטנדר הזה מזכיר לי את משאיות הטיולית בהן היינו נוסעים לטיולים שנתיים בבית הספר לפני שנות דור... צעירי הקוראים בטח בכלל לא יבינו על מה אני מדברת. בכל אופן צריך לטפס על מדרגת מתכת בגובה של כ-30 ס"מ מהכביש ואז להתיישב על אחד משני הספסלים המקבילים:

30

 

31

 

כשהאוטו ריק, סבבה. אפשר להתרווח, כל הספסל בשבילכם. אבל בעקרון האוטו הזה יכול לקחת

8-10 נוסעים ואז צפוף כמו בקופסת סרדינים. עוד לא יצא לי לנסוע בצפיפות כזאת, אבל היא אפשרית.

כשנכנסים לאוטו ויש בו אנשים אחרים, מקובל לחייך אליהם או לברך בניד ראש. נימוס בסיסי בין אנשים שהולכים לחלוק את אותו אוויר דחוס במשך כמה דקות. אה, כן, שכחתי לציין שכמובן הרכבים האלה לא ממוזגים, וכשהאוויר בחוץ בוער, בפנים בוער יותר. יש חלונות ארוכים שאם פותחים אותם אז יש משב רוח קל שנוצר ממהירות הנסיעה, אבל שוב - כשחם בחוץ אז גם משב הרוח יהיה בטמפרטורה מדברית.

 

כשמגיע הזמן לרדת - הנהג בדרך כלל יעצור איפה שביקשת ממנו לפני שעלית לאוטו. הוא זוכר טוב טוב את כל הבקשות. אם מתחשק לרדת לפני כן, בתקרת הסונג-טאו מותקנים לאורכה 2-3 פעמונים. צלצלו והוא יעצור לכם מיד לכשיוכל. איך שירדתם גשו שוב אל הנהג והגישו לו את הכסף, רצוי לא להתקיל אותו עם שטרות גדולים. תמיד כדאי לאסוף שטרות של 20 באט בארנק, הם מאד שימושיים.


שיטת התחבורה הזאת מייתרת לגמרי את האוטובוסים (אין אוטובוסים בצ'יאנג מאי) וגם מפחיתה למינימום את השימוש במוניות הקונבנציונליות. אלו מצויות בדרך כלל בשדה התעופה או בפתחי המלונות הגדולים, ותיירים מפונקים שנוסעים בהן - רק כי כך הם רגילים מהארץ שלהם - משלמים פי עשר ויותר על אותה נסיעה.
גם נהגי הטוק-טוקים בצ'יאנג מאי לא זוכים ליותר מדי עבודה (אין אלפים מהם כאן כמו בבנגקוק למשל, הם פשוט מיותרים בעיר הזאת) ולכן מתעלקים על כל מי שנראה להם תייר. התיירים הרי רואים בנסיעה בטוק-טוק משהו אקזוטי, חווייתי. לטעמי אפשר לוותר עליו ואני ממליצה להמנע - קודם כל נהגי הטוק-טוק ממזרים גדולים וירביצו מחיר התחלתי מאד גבוה. אפילו אם תתמקחו ותורידו להם מאד, זה עדיין יהיה הרבה יותר מה-20 באט של הסונג-טאו. ושנית, זיהום האוויר שתשאפו לקרבכם בנסיעה אחת בטוק-טוק שקול בטח כנגד כמה שנים של עישון כבד. אגזוז הטוק-טוק מביא לכם הכל ישר לפנים.


הטנדרים האדומים יכולים לשמש גם לנסיעות ארוכות טווח, הן מבחינת שעות והן מבחינת מרחקים. אפשר לשכור אותם לחצי יום או אפילו ליום שלם.  במקרה כזה צריך לנהל משא ומתן על המחיר ולהשוות בין כמה נהגים. צריך גם לבדוק מה מצב הרכב והאם יהיה לכם נוח להתנהל אתו חצי יום או יום שלם. בנסיעות קצרות בתוך העיר זה לא ממש משנה, רוב הנסיעות לא אורכות יותר מ-10 דקות (קצת יותר אם יש פקקים) לכן אפילו אם לא נוח, זה זניח.
מה למשל יכול להיות לא נוח? תקרה נמוכה - בעיקר ברכבים הישנים - כי אז צריך לשבת קצת כפופים או להיזהר לא לחבוט את הראש בתקרה. הרכבים הישנים גם די מקרטעים,  טסט שנתי או בדיקות תקינות ובטיחות לא נראה לי שיש, ולפעמים  תוך כדי נסיעה נדמה כאילו הנה הרכב מתפרק לכם באמצע הכביש.
למרבית המזל יש  המון רכבים חדישים, עם תקרה מוגבהת שנוח מאד לשבת בתוכם, כך שהסבירות שתפלו על עגלה טראנטע היא די נמוכה..

 

אם צריך לצאת מחוץ לתחומי העיר, יש  סוג רכב נוסף שרץ למרחקים ארוכים, בתנאים של מונית שירות. זה אותו טנדר, רק הפעם הוא צבוע בצהוב.

27

 

אין לי ניסיון עם זה כך שאני לא יודעת כמה עולה. וגם, הטנדר הצהוב לא מסתובב ברחובות העיר. יש לו כמה תחנות מוצא שכנראה מוכרות למי שנזקק לשירותיו, ופשוט צריך להגיע לשם.

28

 

מי שמתכנן שהייה ארוכה יותר מאשר סתם כמה ימים בצ'יאנג מאי, כדאי לו להתעניין בשכירת קטנוע. המחירים מצחיקים (כ-200 ש"ח לחודש) אבל - 
צריך לקחת בחשבון שהנהיגה היא בצד שמאל של הכביש, שהכבישים די עמוסים בעשרות קטנועים ושלא קל להתמצא ברחובות ובכבישים, לפחות לא בהתחלה.  אבל זו בהחלט אופציה.  אמנם לא בשבילי, איחרתי כבר את המועד בקדנציה הזאת של חיי. אפילו על אופניים אני לא יודעת לרכב, אז על קטנוע?  אבל הבת שלי למשל מתנייעת כאן כמו ציפור דרור על הקטנוע שלה שמביא אותה בתיק תק לכל מקום.

 

עד כאן על התחבורה בצ'יאנג מאי. לא כל כך מעניין למי שלא מתכוון להגיע לכאן מחר בבוקר, אני יודעת. אבל למי שכן מתכנן לפקוד את העיר זה מידע חשוב, . בפעם הבאה אספר על היבטים נוספים של החיים בעיר הנעימה הזאת.

 

לקריאת הפרק הקודם                                         לקריאת הפרק הבא

עדכון אחרון (שני, 26 מאי 2014 17:02)

 

תגובות 

 
0 # קטנוע יעיל מאוד וזול מאודבן 2014-11-21 01:29
כדאי להשכיר
הגב