wellness5

ושאבתם מים בששון

שלום שלום מצ'יאנג מאי, סוואדי-קה

הרבה פעמים הייתי תיירת בצ'יאנג מאי. 
להיות תיירת פירושו לגור במלון טוב (בדרך כלל בצ'יאנג מאי פלאזה), לנסוע במוניות ממוזגות, לבקר באתרים תיירותיים ולחתום כל יום טיול בביקור בשוק הלילה הבלתי נמנע.

הפעם, אני לא ממש תיירת. הצטרפתי לזמן מה לבת שלי שמתגוררת כאן כבר כמעט שנתיים, ועכשיו אני רואה את צ'יאנג מאי - ואת תאילנד בכלל - דרך  משקפיים לגמרי אחרות. 

כדי לשתף את כל בני משפחתי וחברי במה שאני חווה כאן, וכדי לשמר את החוויות בזכרוני ההולך ומתדלדל - אנסה להביא טעימות קטנות מהחיים בצ'יאנג מאי. 

אתחיל במשהו פשוט וטריוויאלי, אבל כל כך חיוני. מים. 

אי אפשר לשרוד את החום כאן מבלי להשקות את הגוף בכמה וכמה ליטרים של מים מדי יום. 
אצלנו בישראל יש את האופציה של שתיית מי ברז (טובים לשתיה אבל לרוב לא טעימים) או סחיבת שישיות כבדות במעלה המדרגות, או השתעבדות יקרה בת 36 חודשים לבר מים כזה או אחר שדורש גם החלפות תקופתיות של מסננים ונורות UHV בעלות יקרה נוספת.
בצ'יאנג מאי זה הרבה יותר פשוט. 
בכל קרן רחוב ניצבים מתקנים להזרמת מים מסוננים בשיטת האוסמוזה ההפוכה. כל מה שצריך זה לבוא עם מיכלים, בקבוקים, דליים או מה שמתחשק לכם, לדחוף מטבע של 10 באט (בערך 1.10 ש"ח) ללחוץ על כפתור ולקבל מים נהדרים לשתייה. 
המתקנים נראים  כמו מקרר ביתי סטנדרטי:

3

אותם 1.10 ש"ח קונים לך 9 ליטר של מים מסוננים. אנחנו ממלאים בכל פעם מיכל אחד גדול של 5 ליטר עם ידית נשיאה נוחה, ועוד שניים וחצי בקבוקים של ליטר וחצי כל אחד.
 לא צריכים כמות כזאת גדולה? או רוצים לסחוב  פחות?  אין בעיה, פשוט משתמשים במטבעות יותר קטנים של 1או 5 באט. על שטרות אין מה לדבר, אין בכלל מקום להכניס אותם. 
הכל בפרוטות בסכומים מצחיקים:

3

הפיה דרכה מוזרמים המים גדולה ונוחה, הזרם שוצף ובקבוק מתמלא תוך שניות. התא מרווח כך שאפשר להעמיד בו מיכלים/דליים/ג'ריקנים - מה שמתאים לכם.

3

נכון שנשאר עוד לסחוב את הבקבוקים מקרן הרחוב עד הבית, אבל תמורת הסכום המגוחך הזה הייתי מוכנה לעשות זאת גם בארץ.. 

אבל אז  איך ירוויחו כל המי עדן/תמי 4/אלקטרה/נביעות וכו'? 
נראה שאנחנו נמשיך להיות הפראיירים שמשלמים ביוקר על הכל. 
בפעם הבאה אספר על התחבורה או על  סיווג התוצרות החקלאית, או על הקניות או... לא יודעת, יש המון מה לספר. 

 

לקריאת הפרק הבא

עדכון אחרון (שני, 26 מאי 2014 13:23)

 

תגובות 

 
0 # מחכה להמשךרותי גילאי 2014-05-23 05:07
חמדה יקרה. התחילי מההתחלה... מה מעשייך ? היכן אתם גרים? מה אתם אוכלים? איך מתנהלים חייך? איך חיה דיליה שם? בקיצור - שתפי ! אני לא מתכוונת לפספס שום פרק. נשיקות וחיבוקים. רותי.
הגב
 
 
0 # אספר הכל, לאט לאטחמד ה 2014-05-24 06:49
רותי יקרה, אני אשתף בהמשך ככל שאוכל. הכתיבה בבלוג לוקחת המון זמן והעלאת התמונות וכו' - אני ממש צריכה לנווט בין ההתרחשויות בחוץ לבין ההתעסקות בכתיבה. אבל אשתדל לספר הכל.
שבת שלום ונשיקות!
הגב
 
חיפוש באתר או ברשת