ובכן כן, אנחנו שוב בירושלים.
כאילו לא עברה לה כמעט שנה בדרכים.
הכל נראה (כמעט) אותו הדבר. חוץ מרכבת רפאים שמסתובבת ריקה ברחוב הראשי של השכונה שלנו, חוץ מאוהלים ושלטי מחאה שצצו בכמה פינות ברחבי העיר. חוץ ממלחמת צרכנים בקוטג' ומילים שהפכו להיות שגורות על כל פה - טייקונים, אוליגרכים, בעלי הון, דירוג אשראי וכאלה. 
נו, בטח נתרגל מהר מאד גם לכל זה.

 עוד כמה ימים וכבר לא נזכור בפרוטרוט איפה היינו ומה עשינו.  הגיל, הגיל, נותן את אותותיו ומתעתע בזכרון.
אז לפני ששחיקת התאים במוח תעלים לי מידע חשוב, ולפני שאני אתחיל לבלבל את וייטנאם עם פנמה ואת קוסטה ריקה עם איי הבתולה, כדאי שאנסה  להשלים חלק מן הפרקים החסרים ביומן המסע שלנו.

אחרי תאילנד נסענו לוייטנאם. טיילנו לאורכה ולרוחבה של המדינה היפה, בחברתם של הילדים שלי  שהצטרפו אלינו למשך שלושה שבועות.

הנה הפרקים על וייטנאם שכבר מוכנים ועלו לאתר - אתם מוזמנים לקרוא: .

האנוי - עיר על גלגלים

האנוי - חנות עד אליך

האנוי - עיר ובלבה אגם

האנוי - אוכלים בהאנוי

אני עובדת במרץ על הפרקים הבאים. מקווה שתהנו לקרוא ולראות את התמונות, והלוואי שאצליח להעביר אליכם קצת מהאווירה והאופי של המקום.