wellness5

מקדשים בדרך לקנדי

1.11.10

אני משתדלת לכבד דתות של אחרים, לא תמיד מצליחה, אבל כל כך שמחה שאני שייכת לדת היהודית.
כמה חכמה הדת שלנו שאמרה לא תעשה לך פסל ומסכה. אז נכון, היא פחות ציורית וצבעונית, אבל דת היא עניין רציני, לא? למי שמאמין. בשביל מה צריך את כל ההצטעצעות מסביב?

אני בטוחה שזה פתיח גרוע לפרק שהולך לעסוק במקדשים, אבל זה מה שבא לי לכתוב. אחרי 17 יום בסרי לנקה, עבודת האלילים יצאה לי מהאף.
יחד עם זאת, אם מנטרלים את האלמנט הדתי-פולחני, אפשר להנות מאד מההיבט האמנותי של המקדשים, וזה מה שאני רוצה להביא כאן.

דאמבולה

התחנה הראשונה שלנו אחרי שעזבנו את סיגיריה היתה "מקדש  הזהב" בדאמבולה.

הסרילנקים אוהבים סלעים גדולים, וגם מערות. והכי הם אוהבים לשלב אותם ביחד, מערות בתוך הסלע. בדאמבולה יש סלע ענק, ובתוכו סידרה של 5-6 מערות שבכל אחת מהן הוקם מקדש. הטיפוס למערות כרוך כמובן בעלייה בהרבה מדרגות, וכרגיל ויתרנו על התענוג. הסתפקנו בלראות את האיזור התחתון של המקדש, עליו חולש  פסל בודהה ענק מוזהב

1

משהו מעניין שלמדנו על פסלי בודהה - כשהאמן עובד על הפסל, הוא עושה אותו עיוור. כלומר - כל השטח של העיניים נשאר משטח חלק, ריק. רק אחרי שמסתיימת העבודה כולה, בין אם זה פסל ובין אם ציור, מתחילה סידרת התייעצויות. עם אסטרולוגים ואנשי דת, שבודקים בספרים ומחשבים חישובים מתי יהיה הזמן הנכון ביותר לעצב את העיניים. הם עושים לפסל או לציור הורוסקופ ובודקים צירופים של כוכבים ומזלות עד שמוצאים את הזמן המתאים ביותר. לפעמים הפסל עומד מוכן שבועות, עד שיגיע הרגע. ואז כשהוא מגיע, מקיימים טקסים ותפילות מיוחדות והאמן מסתגר עם הפסל ומעצב את העיניים. האמונה אומרת שאם באמת עושים את זה ברגע המתאים,  כל  חוכמת העל של הבודהה  שוכנת בעיניים ומשתקפת בהן.
האמת היא שאני מרגישה משהו די מהפנט בעיניים האלה, כאילו המבט החודר הזה ממש נוגע בי. אבל אולי אני מדמיינת...

5

מקדשי המערות האלה בדאמבולה מאד מקודשים לבודהיסטים בסרי לנקה. הסיפור שלהם מתחיל הרבה מאות שנים אחורה, כאשר אחד המלכים המקומיים הודח מכסאו ונאלץ לברוח ולהסתתר. הוא הגיע לסלע הגדול הזה והסתתר במערות במשך 14 שנה, עד שהצליח להחזיר לעצמו את כס המלוכה ולחסל את יריביו. כששב אליו כוחו ועושרו, הוא ציוה להפוך את המערות למקדשים, כאות תודה על המקלט שהעניקו לו, ומאז כל שליט  בממלכה מצא לנכון להוסיף ולפאר את המקדשים. אפשר למצוא שם למעלה פסל בודהה שוכב ענק, פסלים של המלכים שתרמו לבניית המקדשים ועוד . כאמור - אנחנו רק במפלס התחתון. יש בו דאגובה מוזהבת

3

ועוד כמה מבנים יפים

4

וכך נראית הדרך ממנה מתחיל הטיפוס למעלה למערות. הנזירים בכתום הם רק פסלים, לא אנשים בשר ודם

97

64

 המראה שהכי שבה את לבי היה כתה של תלמידים  בצל העצים, בטח כותבים חיבור או משהו, תחת עינה הפקוחה של המורה

2

 

בסרי לנקה יש שלוש דתות עיקריות, ועד כמה שהבנו כולם חיים בשלום עם כולם. הרוב הם בודהיסטים,  כ-65%, הקבוצה המשמעותית השניה הם בני דת ההינדו, אלה הם הטאמילים המהווים כ-25%, ואחרונים הם המוסלמים המהווים כ- 10%.
מלחמת האזרחים העקובה מדם שהשתוללה כאן במשך שנים בין הטאמילים לסינגלזים (תושבי סרי לנקה  המקוריים) היתה לא על רקע של דת אלא של לאום.  ומי אחראי לסמטוכה הזאת? כמובן הבריטים. כשהם השתלטו על האי וגילו את הפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בו, הם "ייבאו" לסרי לנקה אלפי טאמילים מדרום הודו, כדי שיעבדו במטעי התה והתבלינים. הטאמילים האלה התרבו מהר ותוך כמה עשרות שנים ניסו לתפוס בעלות על המקום, כשהם מקבלים תמיכה חזקה מאחיהם הטאמילים שבמדינת טאמיל נאדו בדרום הודו. אלה רצו לספח את סרי לנקה לטאמיל נאדו, אבל כמובן שהסרי לנקים לא ויתרו, ומכאן צמח המאבק.
אבל באמת, כמו שהתרשמנו, מבחינה דתית כולם חיים בשלום עם כולם. וכך המקדש הבא שבו ביקרנו בדרך לקנדי היה מקדש הינדו.

מקדש הינדו

במקרה נפלנו על "יום חג", כך אמר לנו נאנדי הנהג כששאלנו אותו לפשר התלבושות המהודרות של הנשים שבאו למקדש. ניסינו להבין איזה חג זה, והתשובה היתה
IIt's a Sunday...
ממתי יום ראשון זה יום חג להינדו? לא הצלחנו להבין, אבל לא חשוב.

הדרך אל המקדש, והרחבה המרכזית שלו היו מלאים בהמון לבוש מחלצות פאר. רק נשים וילדים! מעניין איפה הגברים!

69

שימו לב לססגוניות של התלבושות

71

74

83

את הילדים האלה העמדנו בשורה לצילום קבוצתי, ואחר כך חילקנו להם את כל הממתקים שהיו לנו

70

ועכשיו למקדש עצמו. כמוהו ראינו כבר המונים במסעות שלנו, אבל פעם אחת ולתמיד אני רוצה לעשות לו בוק שלם, שתהיה תמונה מדוייקת ומפורטת של מקדש הינדו.
בדרך כלל רואים אותם מרחוק, את המקדשים עם יער הפסלים שעליהם.

כך נראה מתחם המקדש

18

ומקרוב יותר, אפשר לראות שכל סנטימר כאן מפוסל

sonysrilanka2-206

זה נראה מדהים, וכמה עבודה הושקעה כאן!

73

את העושר הזה חייבים לראות מקרוב...

72

לכל אחת מהדמויות האלו יש שם ותואר ומיתוס ומיליוני מאמינים שסוגדים להן

8

9

10

תבורך עדשת הטלה של יעקב, כי בלעדיה לא היינו מצליחים לראות את כל העושר הזה. בעין בלתי מזויינת קשה לראות את הפרטים

11

12

13

14

15

17

22

מאחר וממש אין לי מושג מי זה מי ומה הסיפור שמאחוריו, אני סתם מביאה את התמונות ברצף, כאן זה מצד אחר של המקדש בו הפיסול קצת שונה

16

20

21

24

כמה אני שמחה שלנו יש רק איזה מגן דוד פשוט, סמל של מנורה ואולי גם איזו חמסה קטנה. ממש לא הייתי מסתדרת עם השפע המסחרר הזה של דמויות וסמלים

בכניסה למקדש יש שתי דמויות - אחת מכל צד - שמברכות את הנכנסים

23

ברכנו אותה רק מבחוץ, לא היה לי חשק להכנס פנימה. בחוץ  המקום מוקף בגדר כזאת שמהווה תזכורת לכך שצלב הקרס הוא רק סמל הודי עתיק. המשמעות שיוחסה לו  על די צוררי היהודים היא מתקופה יותר מאוחרת

25

בזאת לא סיימנו עדיין עם המקדשים, אבל נעשה אתנחתא קטנה עם תמונות מהדרך

קנדי, היעד הבא שלנו, שוכנת בגובה של 500 מטר מעל פני הים. או, איזו הקלה מבורכת מהחום המעיק... אנחנו מתחילים לטפס, בעליה די מתונה, אבל מסביב הנוף כבר לגמרי שונה
רואים הרים ברקע!

7

28

בדרך עדיין נמתחים הרבה שדות אורז

6

19

ובפאתי קנדי נתקלנו בלונדרומט השכונתי - המצלמה הקטנה שלי לא הצליחה לתפוס את כל השטח ששימש לייבוש כביסה. תכפילו את מה שרואים בתמונה בערך פי עשר, ותקבלו את שטח המכבסה. זה ממש לא משהו ביתי קטן, כנראה כל העיר מביאה לכאן את הכביסה שלה

88

מקדש "השן הקדושה" בקנדי

כדי לסיים את פרק המקדשים אני חייבת לספר גם על מקדש ה"שן הקדושה" של קנדי.
המקדש ממוקם במרכז העיר על שפת האגם, והגישה אליו עם רכב לא פשוטה - הכל צפוף ופקוק פגוש אל פגוש, אבל נאנדי נהג מצויין והצליח להשתחל ולהוריד אותנו ממש בפתח.
המקדש הזה הוא החשוב ביותר לבודהיסטים בסרי לנקה. הם מאמינים שטמונה בו שן קדושה של בודהה, והאמונה הזאת מושכת למקום מיליוני מאמינים שעולים לרגל.
במלחמת האזרחים בין הסינגלזים לטאמילים, הטאמילים השליכו פצצה על המקדש (בשנת 1998)  וגרמו לנזק רב, אך למרבה המזל "קודש הקודשים" שלהם לא ניזוק.
מאז נעשו שיפוצים במקום והוא שוב מתפקד כמקום פולחן להמוני המאמינים.

המתחם גדול מאד. בעבר המקדש היה רק חלק קטן מארמון המלך, כך שבמקום עדיין נמצאים מבנים רבים שהיו שייכים לחצר המלוכה. מבחינה חיצונית המקום די צנוע, אין שום דבר ממש מנקר עיניים.

42

אל השן הקדושה בכלל לא נותנים להתקרב, ויש כאלה הטוענים שהיא בכלל לא נמצאת במקדש הזה אלא הוברחה למקום מבטחים שבו לא יאונה לה כל רע.
פעם בשנה, בחודשים יולי-אוגוסט, מתקיים כאן פסטיבל ענק שנמשך 10 ימים, במהלכם יוצאת מהמקדש מדי ערב תהלוכה של כמאה פילים מקושטים וכמה אלפי רקדנים שעושים שמח ברחובות. האמונה היא שכל עוד  יקיימו את הטקסים האלה באדיקות ובדבקות מדי שנה, הארץ לא תסבול רעב ובצורת ואסונות טבע (מעניין איך התפלח לכאן הצונאמי ב-2004). בכל אופן, עם החיבה הידועה שלי לטקסים פגאניים - גם כאן  הביקור שלנו היה בערבון מוגבל.

אלה כמה מהמבנים היפים הפזורים בשטח

35

38

36

בכל ביתן כזה התקיים טקס אחר - מישהו הכה באלה גדולה בפעמונים כבדים, גונגים כאלה. במקום אחר העלו כל מיני מנחות, או הדליקו נרות

40

זה למשל עץ קדוש שמאמינים שהוא צמח מיחור שנלקח מעץ הבודהי המקורי תחתיו ישב בודהה בהודו כשבאה לו ההארה הגדולה. הענף הוברח מהודו לסרילנקה, נשתל כאן ליד השן הקדושה וצמח להיות העץ האדיר הזה. הוא מצולם מאד מרחוק כי לא רצינו לעלות קרוב אליו (שאלוהים שלנו לא יכעס שאנחנו מתעניינים באלוהים אחרים...:-) ) אבל הוא באמת ענק. על הענפים התחתוניים שלו קשורים סרטים צבעוניים שהמאמינים תולים ומביעים משאלה, וכולם מדליקים שם נרות ומניחים פרחים.

39

דוכני פרחים כאלה נמצאים בכל מקום במתחם המקדש. הפרחים הלבנים הם תפרחות של יסמין שנקטפות מעל הגבעול ונמכרות כך בתפזורת. חוץ מאשר במקדש, גם כל עסק וכל אדם שמבקש את ברכת האלים לאותו יום - שם צלוחית קטנה כזאת עם עלים לבנים. ראינו את זה במוניות, במסעדות על השולחנות. זה אמור לשמח ולרצות ולפייס את האלים עם מראה וריח טוב, שיהיו נחמדים לבני האדם.

81

ומי שלא מסתפק  רק בפרחים, יכול לקנות ממש ערכה מוכנה של מנחה. קערות פירות, יש המוסיפים גם אורז.
ככל שאני יודעת - המנחות האלו לא נאכלות על ידי בודהה או  עוזריו, אלא על ידי הנזירים המתגוררים במקדש - זה חלק מהכלכלה היומית שלהם

82

בשלב מסוים נדבק אלינו "מדריך" מקומי שהתעקש שלהסתובב כך במתחם המקדש בלי להבין כלום זה פשוט דבר רע. באותו יום טיילנו ביחד עם תיירת הולנדית מהמלון שלנו שנתנו לה טרמפ ברכב שלנו, והיא דווקא נורא התעניינה בפרטים. אז היא אמרה לו אוקיי, תוביל אותנו.  יעקב היה עסוק בצילומים בחוץ, אז רק אני והיא התלווינו למדריך, והוא באמת הכניס אותנו למקומות והראה לנו דברים שבלעדיו קרוב לודאי היו מתפספסים. למשל, באחד הביתנים היה פסל ענק של בודהה שוכב

79

מסביב, כל הקירות מעוטרים בציורים יפים המתארים סצינות מחייו של בודהה. אני מביאה רק שניים לדוגמה אבל יש למעלה מתריסר, מסודרים בצורה כרונולוגית לפי מהלך חייו של בודהה

77

78

אבל הדבר שהכי הדהים אותנו היה מה שהמדריך הזה סיפר לנו על הפיל. יש במתחם מספר פילים שמסתובבים עם המהוט שלהם.

37

להפתעתנו ראינו את המהוט מוביל את הפיל לתוך המקדש, ממש למקום שבו האנשים מתפללים. המדריך אמר שהמהוט עושה חסד עם הפיל, כי בטוח שהנשמה שלו רוצה להתפלל במקדש, אבל הוא כבול בגוף החיה שלו ולא יכול להגשים את שאיפת הנשמה. אז הבעלים שלו מוביל אותו, כדי שיוכל להתפלל...
מחשבה נורא יפה, ואני אומרת את זה בלי שמץ של לגלוג.
אם אני אתגלגל אי פעם לגוף של משהו אחר חוץ מגבר רזה ועשיר, אני מאד אשמח אם מישהו יעשה בשבילי דברים שאני רוצה לעשות אבל לא יכולה..

44

כאן הפיל מובל פנימה, לתוך מקום הפולחן, המהוט מחכה כמה דקות עד שהפיל יסיים "להתפלל" ואחר כך מוציא אותו החוצה כדי להצטלם עם תיירים תמורת כמה רופי. 

80

 

עוד דבר נחמד קרה לנו במקדש - ניגשה אלינו חבורת צעירים והתחילה לפטפט אתנו באנגלית. הסתבר שהם סטודנטים באוניברסיטה שעושים פרוייקט של "אנגלית מדוברת", במסגרתו הם צריכים לפטפט כמה שיותר עם תיירים מערביים באנגלית. הם שאלו שאלות פשוטות כמו מאיפה אתם ומה אתם חושבים על סרי לנקה, והזמינו אותנו לשאול אותם שאלות. ובסוף גם הגישו לנו טופס משוב למלא, ממש כמו לעשות שיעורי בית. הנה כאן  העמדנו אותם לתמונה קבוצתית, והנזירים האלה  בגלימות הכתומות השתרבבו פנימה, הם אוהבים נורא להצטלם.  הבחורה בחולצה ורודה היא סוסאנה, ההולנדית שטיילה אתנו.

43

נראה לי שרווינו מקדשים, ואת הביקור בקנדי עצמה נשאיר למחר...




 

תגובות 

 
0 # חמדה ויעקב שבת שלוםריקי 2010-11-19 16:21
מצד אחד הפוסט המרשים והתמונות המצויינות מביא את החשק לעלות על מטוס - ומאידך התאור המוחשי שלך חוסך לי את הכרטיס :P ♥♥♥
הגב
 
 
0 # ריקי, זה לא במקום נסיעה אמיתיתח מדה 2010-12-01 03:57
צריך להיות כאן כדי לחוות באמת!
הסיפורים שלי זה רק המתאבן....♥♥
הגב
 
 
0 # לא נמאס לעולםיאיר 2010-11-30 04:15
לקרוא את הכתבות שלך ולראות את התמונות של יעקב. אם אני הייתי מתאר את אותו טיול זה היה יוצא יבשושי ומשעמם. אין בדיוק את עושה את זה כל דף מחדש.
פשוט כיף לקרוא.
הגב
 
חיפוש באתר או ברשת