wellness5

רואן, נורמנדי

10.9.10

כן, אפשר לשאול מי זה ומה זה בכלל רואן, מה איבדנו שם...
ובכן, כלום.
בעוונותי אני מודה שעד שלא התחלתי את הבירורים לגבי המסלול שלנו בצרפת, בכלל לא ידעתי על קיומה של עיר כזאת. מסתבר שזה ממש חור בהשכלה כי זו עיר חשובה -  העיר שבה הוציאו להורג את ז'אן דארק.  אבל נתחיל לפי הסדר...

טיסה של איזיג'ט מאדינבורו לפריז

אני חייבת לייחד לחברת התעופה הזאת פיסקה או שתיים, פשוט בגלל שהיא שינתה את מפת התעופה באירופה ואת הרגלי הנסיעה והניידות של התושבים בה.
החברה מציעה טיסות כל כך זולות ליעדים שונים באירופה, שלפעמים לאכול במסעדה  ארוחת ערב עולה יותר מאשר לטוס מעיר לעיר.

אחרי שסיימנו את הטיול בסקוטלנד, היעד הבא שלנו היה צרפת.  הדרך הנורמלית לעשות את זה היא - רכבת או טיסה פנימית מאדינבורו ללונדון, ומשם יורוסטאר או טיסה לצרפת. אפילו חשבנו על מעבורת מדובר לקאלה, כי למעשה היעד שלנו היה החופים של צפון צרפת, תכף נגיע לסיבה למה...

סיפור כזה צריך היה לעלות לנו בין 100 ל-130 פאונד לבן אדם, שלא לדבר על הטירטור של רכבות ושדות תעופה וקונקשיין והעברות וזמן נסיעה וזמן המתנה  - סיפור די ארוך ומייגע.
והנה במקום כל זה - ב-59 פאונד לאדם, טיסה ישירה של שעה ומשהו מאדינבורו לפריז.
(ללונדון אפשר היה להגיע ב - 24 פאונד... יותר זול מרכבת)
כל ההזמנות לאיזיג'ט נעשות באינטרנט, בצ'יק צ'ק. והמחירים פשוט מדהימים - בפחות מ-50 פאונד אפשר לטוס  להמון יעדים באירופה.
ומי שחושש שזו איזו חברת קאקאמייקה עם מטוסים רעועים ואופרציה מפוקפקת - ממש ההפך. המטוסים חדישים ומודרניים, ענקיים, מרווחים יותר מהרבה חברות אחרות שאני מכירה, ובכלל - חוויית טיסה נעימה מאד. מה שכן - מחיר הכרטיס הוא נטו נטו נטו, לא כלול בו כ-ל-ו-ם.
נוסעים עם מזוודה? צריך לשלם עליה (תיק יד אחד מותר חינם)
רוצים אוכל - עולה כסף.
רוצים צ'ק אין מיוחד בלי תור - אין בעיה, רק תשלמו
רוצים ביטוח ביטול למקרה שלא תוכלו לטוס - אין בעיה, כמה פאונדים יפתרו את העניין
רוצים רכב שכור ביעד אליו אתם טסים - יש אופציה להזמנה באתר ובמחירים מעולים. כנ"ל  לגבי בתי מלון. בקיצור, חברי וחברותי סוכני הנסיעות - תתחילו לחפש לכם מקצוע חדש... האינטרנט אוכל לכם את הפרנסה.
אז עד כאן איזיג'ט, הייתי חייבת להגניב עליהם מילה טובה.

 

נחתנו בפריז 20 רגע לפני הזמן, הללויה. אחרי צעדה ארוכה במסדרונות הלא נגמרים של שארל דה גול, הגענו לדלפק השכרת הרכב שלנו, ושם התבשרנו שמה שמחכה לנו זו סקודה.
אחרי מרצדס - סקודה? אין מצב.
האמת היא שלי לא היה כל כך אכפת, אבל יעקב התעקש לשדרג. הוספנו עוד כמה עשרות יורואים וקיבלנו וולקסווגן גולף, חדשה, נהדרת, מקסימה - ממש התאהבתי בה, וככל שזה תלוי בי - זה האוטו הבא שלנו כשנחזור ארצה. מה אגיד לכם, הגרמנים האלה יודעים לעשות מכוניות.

לא הכי פשוט לצאת משדה התעופה לכבישים הסואנים שעוטפים את פריז. תודה למי שהמציא את ה-GPS. לגברת המדברת שלנו קוראים נובי (NUVI) ובלעדיה  באמת שלא  היינו מסתדרים בקלות. אבל היא הובילה אותנו במיומנות, וכשנתקלנו בתאונת דרכים שחסמה את כל צפון פריז למשך כשעתיים, הנובי שלנו כל הזמן הציעה למלט אותנו בדרכים חלופיות פחות פקוקות.


הסיבה שנסענו צפונה מפריז היא - לבקר בחופי הפלישה בנורמנדי. יש לנו כאן אחד פריק של כל מה שקשור במלחמת העולם השניה, קוראים לו יעקבפדיה- מה שתרצו לדעת על קרב זה או אחר, ועל גנרל X או ראש ממשלה Y  בין מלחמת העולם הראשונה ועד סופה של השניה, רק תשאלו אותו ותשריינו לעצמכם את השעתיים-שלוש הבאות, כי הוא יכול להרצות בשטף אפילו בלי לקחת רווח לנשימה בין משפט למשפט. מה לעשות, לאחד יש תחביב של גינון, השני אוהב מאקרמה, השלישי משוגע על מלחמות. בקיצור, יעקב רצה לבקר בכל החופים של נורמנדי, מה שנהוג לקרוא חופי הפלישה, ה- D-DAY, בעלות הברית וכו'. אותי הנושא משעמם פחד, אבל מה לא עושים בשביל שלום בית... מה שגם שידעתי שאחרי שנסיים עם חופי הפלישה - אני אוכל להגשים חלום שיש לי מזמן, והוא להתגלגל לאורך קו החוף המערבי של אירופה, פשוט לתור את הקצה של היבשת, על המים. אז יצאנו מקוזזים, והיידה לדרך.

מאחר והגענו בטיסה לפריז רק בשעות אחר הצהריים, לא רציתי לנהוג אל תוך הלילה עד הצפון, וחיפשתי מקום טוב באמצע לעצור ללינת לילה. רואן ממש בלטה על המפה, וקרצה לנו לעצור בה. אבל מה, הפעם אנחנו נוסעים עם מדריך הטיולים של ה- ROUGH GUIDE, והמחבר שם הפחיד אותנו שממש קשה להכנס לרואן עם רכב, ורצוי להמנע מזה. לא מבינה על מה הוא מדבר, כי למחרת נכנסנו והסתובבנו בלי שום בעיה, אבל באותו רגע לקחנו ברצינות את מה שהוא מזהיר מפניו, והזמנו מלון בעיירה קטנה 20 ק"מ לפני רואן. היא נקראת ואל דה רוי, ואם לא היתה לי בדרכון חותמת שנכנסתי לצרפת - הייתי בטוחה שהגעתי למרוקו או לאלג'יר או תוניס.  כמות הצפון אפריקנים בעיר הזאת היא פשוט מדהימה, והכמות כנראה מכתיבה גם את כל ההתנהלות, המסעדות, האוכל, המנטליות - ממש כמו במרוקו. הנובי שלנו התבלבלה נורא ברחובות הקטנים ולא ידעה להביא אותנו למלון שהזמנו - שלא היתה לו כתובת מדוייקת אלא רק משהו כמו "המרכז המסחרי של ואל דה רוי" - ולכן נאלצנו כמה פעמים לעצור ולשאול אנשים. גברים לבושים בגלביות ועוטים כובע סרוג, כמו כיפה גדולה. נשים רעולות, חבורות של צעירים פרחחים כאלה, עם צרפתית במבטא קשה. בסוף כיוונו אותנו איכשהו אל המלון שהסתבר כנחמד מאד. מהכיוון של המטבח נשמעו צהלולים, מין קולולולו כזה ממש כמו בחתונה מרוקאית טיפוסית. ברוך הבא לצרפת.
מימדי האיסלם המשתלט על אירופה הולכים ומתגלים לנגד עינינו כל יום מחדש.

למחרת בבוקר נסענו לבקר בעיר רואן שהתגלתה כעיר פשוט מקסימה. עתיקה, מלאה אופי ובניינים יפים.
בגלל מצוקת חניה כבדה במרכז העיר, בנו בה המון חניונים תת קרקעיים, בכל אחד מקום למאות מכוניות. התתברגנו בקלות לחניון אחד כזה ויצאנו לתור את העיר ברגל. היה יום סתיו מקסים, לא חם מדי אבל עם שמש מחייכת ומלטפת.

זו אחת הקתדרלות של רואן

1

וזו אחת אחרת, מרהיבה לא פחות

15

אבל עיקר הקסם של העיר הוא בבניינים העתיקים שלה, שמרחוק נראים כמו ציורים גיאומטריים

11

הפסים הכהים האלה אינם אלא קורות עץ ששולבו בתוך הקיר, כנראה לתמיכה. זה לא רק למטרות קישוטיות, אלא ממש קורות עבות וארוכות, ששקועות עמוק בתוך הקיר ורק החלק הקדמי שלהן חשוף.

9

המראה ממש יפה ומשרה אווירה עתיקה כזאת, והבניינים החדשים נראים ממש לא שייכים למקום

12

הרחובות הצרים (חלקם מדרחובים) מלאים בחנויות יפות, בתי קפה ומסעדות, והעיר מלאה אנשים, תיירים ומקומיים כאחד.

058

ההשפעה הצפון אפריקאית הגיע גם לכאן, בעיקר בתחום האוכל. מכל מקום בולטים שלטים של קבאב בפיתה, ויעקב שהתחיל לרייר רק למחשבה על זה - קיבל בתוך הפיתה בשר קצוץ כזה, כמו שבבים של שווארמה. לזה הם קוראים קבאב, בלי שום קשר לקציצות הבשר הטחון הארוכות שאנחנו קוראים להן קבאב. נראה לי שזה יותר דומה לשווארמה התורכית שנקראת דונר-קבאב. בכל אופן זה טעים וזה מוכר לחיך המזרח תיכוני שלנו.

יש גם בניינים פחות עתיקים, אבל לא פחות יפים: שימו לב למכוניות הקטנות, הן שולטות בעיר הזאת עם הסימטאות הצרות, לרכב יותר גדול ממש קשה להתנהל בה.

2

אם אני לא טועה, זהו בית העיריה

4

ולא רחוק ממנו ניצב פסל מפואר של נפוליאון

3

כל בניין - פנינה ארכיטקטונית

8

רכבת מצועצעת לוקחת תיירים לטיול בין הסימטאות הצרות - אנחנו עשינו שימוש ברגליים...

6

הרחוב הזה נקרא "רחב השעון הגדול" - על שם השעון המוזהב הבאמת גדול שתלוי בו

10

 

והוא מוביל אל גולת הכותרת של הביקור בעיר רואן - הכיכר שבה הועלתה בשנת 1431 ז'אן דארק על המוקד. מימין, הפסל שלה, ומשמאל הצלב המסמן את המקום המדוייק בו הוקמה המדורה הגדולה בה היא נשרפה למוות על ידי האינקויזיציה, שהאשימה אותה בכישוף, בקשרים עם השטן, בלבישת בגדי גברים...היה רגע די מצמרר לעמוד שם.

22 23

לפני כעשרים שנה הוקם שם מונומנט ענק לזכרה. מין בניין גדול ומשונה, מודרני ומכאיב בעין, שהגג שלו עשוי בצורה של להבות אש, אבל צריך הרבה דימיון בכדי לדמיין אותן. יעקב אומר שמרוב שהמבנה מכוער זה פשוט סירב להכנס למצלמה שלו, וככה אין לנו תמונה של זה. לא הפסד גדול, זה באמת מכוער לעומת כל היופי שיש בעיר הזאת.

מהמבנה הזה יוצאת איזו שלוחה מקורה שמשמשת כיום כשוק של מעדנים, ריחות הגבינות מתערבבים בריחות הדגים ומאכלי הים, והתוצאה לא הכי נעימה, התרחקנו משם מהר.

אבל כדי לסיים עם טעם טוב בפה מהעיר רואן, אני אראה לכם קצת מקרונים:

18

עוגיית המקרון חוגגת כאן, בצבעים ובטעמים שונים, כל חנות שניה מוכרת את הגירסה שלה:

19

21

אבל המחירים, המחירים........ מזל שהיו יקרים, אחרת היה נוסף לי עוד צמיג למתניים. תראו למשל את הממתק הזה:

20

כולו מלא גודיז, בוטנים ושקדים ודובדבנים מסוכרים והכל עטוף בסוכר צמיגי שמחבר הכל יחד. זה כבד פחד, וכל 100 גרם עולים כ-35 ש"ח! ומי יכול להסתפק ב-100 גרם שבקושי מדגדגים את בלוטות הטעם...

דווקא לא זללנו. "שמרנו את עצמנו" לארוחת הערב במסעדה של המלון שעשתה רושם מצויין והיתה הומה סועדים שנראו מה זה מרוצים. כשהגענו אליה לילה לפני כן, היא כבר היתה על סף סגירה, אז הסכימו שנאכל רק מהמזנון הקר לפני שמקפלים אותו. היום רצינו לטעום גם מהמנות החמות, אז התאפקנו עם הזלילות בחוץ.

התפריטים בצרפתית מה זה שוברי שיניים. ממש קשה לפענח. אני הצלחתי להבין את המילה - POULLET ואמרתי יאללה, נלך על עוף. ויעקב הזמין את האוכל שהכי קרוב ללבו - המבורגר עם צ'יפס, אבל מתחת לידיו של שף צרפתי זה בטח יוצא טוב, לא כמו הג'אנקפוד האמריקאי, לא?

מה שאני קיבלתי לצלחת היה .... אותן פיסות/שבבים של שווארמה שיעקב אכל בפיתה בצהריים... אלא שהפעם הם היו מוקרמים באיזה רוטב לבנבן ושמנמן. לידם היתה ערימה של צ'יפס מעולים. ומאחר ורציתי לשמוע בקולה של הבת שלי שהפצירה בי לאכול הרבה ירקות - אז מילאתי לי את הצלחת כמה פעמים מהמזנון בהרבה סלטים של ירקות שונים ומשונים. משום מה - הכל היה טבול ברוטב מיונזי דליל. דווקא טעים. אבל....

את הלילה כולו ביליתי בריצות לשירותים, וביומיים הבאים הייתי על הפנים. אכלתי צנים ושתיתי מים. גמרו עלי הצרפתים האלה עם כזה קילקול קיבה, כאילו אנחנו בהודו ולא באם-אמא של ממלכת הקולינריה העולמית.

מחר, כשנגיע לאונפלר (הפרק הבא) - כולם ישבו מסביב בעשרות המסעדות בנמל ויחגגו על ערימות של שרימפסים ומולים, ואני אתחנן באיזה קיוסק שימכורו לי בגט ריק, בלי כלום. אני אשב על המזח של הסירות, כשיעקב מתרוצץ מסביב במין אורגיה של צילומים, וארטיב את הבגט היבש בפה, עם טיפת מים, ואחליק בגרון. ביס לי וביס לשחפים במים.

טוב, אבל זה רק מחר...

לפרק הבא - אונפלר, נורמנדי

 

 

תגובות 

 
+2 # wowגיליה 2010-09-19 11:21
שני הפרקים נקראו בנשימה עצורה...
פשוט כיף!
הגב
 
 
0 # הזכרת לי את הטיול שלנו...ריקי 2010-09-19 19:20
ייחדנו שלושה שבועות לאזור החל מפריז דרך עמק הלואר החוף המערבי (מטריף) וצפונה לחופי נורמנדי,(אל תפסחו על דינן ודינארד) מונט סנט מישל ודרומה בחזרה לפאריז. שלושה שבועות מטריפים של אוכל טוב (הרבה אסקרגו בחמאה :-))...כיף גדול....
הגב
 
 
+2 # וואוווווחנה 2010-09-19 21:20
תענוג לקרא..נהנית מהכתיבה והתמונות....
מחכה כבר לפרק הבא ..
הגב
 
 
+1 # מזל טוב !!חנה 2010-09-19 21:22
שכחתי להוסיף מזל טוב ליעקב..
אכן מתנת יום הולדת מקסימה להיות בנורמנדי....
מקוה שהבטן שלך בסדר ותוכלו לחגוג...
הגב
 
 
0 # חראנועם 2011-01-31 20:35
צרפתים הם חושבים שהם טובים בהכול לעמת זאת
המרוקאים טובים הרבה יותר!
הגב