wellness5

עצות שימושיות לנוסעים ללונדון

מגורים

מי שנוסע לנופש קצר בלונדון, ודאי ירצה להתפנק בבית מלון טוב. כאלה לא חסרים כאן, אבל מחירם בשמיים.
אם מתפשרים על קצת פחות מטוב, מקבלים בדרך כלל משהו עגמומי וחורק, ולי אישית זכורים לא לטובה בתי מלון כדוגמת הטוויסטוק  והרויאל נשיונל ואסטור קורט וכאלה - הפעם רציתי חוויה אחרת. מאחר ולונדון היא רק פתיח לנסיעה ארוכת טווח, ומאחר והנסיעה תימשך כל עוד התקציב יאפשר את זה וכשהוא ייגמר צריך יהיה לחזור הביתה - החלטנו ללכת על מגורים מחוץ למרכז, ובבית פרטי - מה שנקרא B&B.
"בית ההארחה של שרון" נמצא בשכונה יהודית בצפון לונדון - גולדרס גרין. בשבוע האחרון הוא ממש הפך לנו לבית. מחירו ממש מצוין - 45 פאונד לחדר לזוג, כולל ארוחת בוקר עשירה עד להתפקע.  יש לשרון 3 חדרים להשכרה בקומה השניה של הבית, ואם כולם פנויים בזמן ההגעה שלכם - היא מאפשרת בחירה.
החדרים נוחים מאד, שטיח מקיר לקיר, מיטות טובות וכלי מיטה נעימים, ארון קיר גדול, טלויזיה, כיור וראי בתוך החדר, שירותים במרחק 3 צעדים מחוץ לחדר. הכל נקי ומבריק, כל יום מסדרים את החדר, מגבות (גדולות ומפנקות) וכלי מיטה חדשים כל 3-4 ימים.
בעלי הבית מקסימים, דוברי עברית. דתיים חרדים, אבל מאד פתוחים ומקבלים אנשים כמות שהם, בלי לנסות לכפות את דעתם.
הבית "שומר שבת" - יש שעון שבת שמכבה את כל האורות בשישי בלילה, אבל זה לא מפריע לכלום, בחדר יש מנורה אחת שלא מחוברת לשעון החשמל הכללי, ואם דווקא מתעקשים על אור בליל שבת - אפשר להדליק אותה.
להגיע לכאן ממרכז לונדון צריך להשתמש ברכבת התחתית + אוטובוס. קו הרכבת NORTHREN - השחור - עד תחנת גולדרס גרין, ומשם הליכה ברגל כרבע שעה או נסיעה של 4-5 תחנות באוטובוס עד תחנת WOODLANDS. למי שרוצה לבקר בקניון הגדול של BRENT CROSS - זה תחנה אחת אחרי גולדרס גרין, ויש בו הכל, כל הרשתות הגדולות והמותגים, והכל תחת קורת גג אחת. מצויין לימים של גשם.
הרחוב הראשי של גולדרס גרין מלא חנויות ומסעדות - זהו רחוב ארוך שנמשך בערך מהבית עד לתחנת הרכבת התחתית, ויש בו ה-כ-ל.
אני ממליצה בכל פה על הבית של שרון לשני סוגים של תיירים: אלה שנוסעים על תקציב מדוד, ואלה שמחפשים חוויות אנתרופולוגיות, להיחשף לצורת חיים של אחרים.
אנחנו הרגשנו שם ממש כמו בני המקום ולא כמו תיירים.
הכתובת של שרון - 7, WOODLANDS CLOSE
טלפונים - בית 02084588531  נייד 07969359276
אימייל - כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

תחבורה

לכל מי ששוהה בלונדון מעל 4 ימים - מומלץ לעשות כרטיס נסיעה שבועי אויסטר (OYSTER) אפילו אם לא תעשו בו שימוש במשך שבוע שלם.
מחיר יומי לשלושה איזורים - שכולל את גולדרס גרין - עולה 6.30 פאונד ליום.
מחיר שבועי - 30.5 פאונד. וזה מקנה חירות מוחלטת לנסוע בתחבורה - גם רכבת וגם אוטובוסים - כאוות נפשכם, פותר לגמרי את כל הצורך בהתלבטויות ובחישובים. פשוט עולים על האוטובוס הראשון שרואים ויורדים ממנו בנקודת החיבור שמתאימה לכם. כנ"ל לגבי רכבת. יתרון נוסף לכרטיס השבועי - אין לו מגבלת שעות. בכרטיסים היומיים יש כל מיני מגבלות על נסיעה בשעות הלחץ של הבוקר והערב, השבועי פתוח לנסיעה בכל שעה.
באמת, לא להסס. השלושים פאונד האלה יחזירו את ההשקעה כמה וכמה פעמים במהלך השהות. (נסיעה בודדת עולה 2 פאונד)
כדי להתנייד ממקום למקום, הרכבת התחתית היא דרך מצויינת. אבל - יש לקחת בחשבון שזה כרוך בהמון הליכה, מסדרונות ארוכים, הרבה מדרגות - לפעמים נעות ולפעמים צריכים להניע את הרגליים... אחרי 2-3 ימים - זה ממש מתיש לעשות שוב ושוב את ההליכות מתחת לאדמה, בעיקר אם המלון שלכם נמצא במקום שכרוך בהרבה החלפות של רכבות. במקרים כאלה - כדאי לשקול נסיעה באוטובוסים האדומים. היתרון הראשון לעומת הרכבת התחתית - רואים את הדרך! לפעמים שווה לעלות סתם כך על אוטובוס, אפילו כזה שנוסע למקום שאתם לא צריכים - א' כדי לתת מנוחה לעצמכם, ב' כדי לראות עוד מראות, עוד פרבר.  חוזרים חזרה עם האוטובוס בכיוון הנגדי - וזו יכולה להיות הפסקה מאד נעימה במהלך השיטוטים שוברי הרגליים.
השיטה באוטובוסים היא פנטסטית - בכל תחנה תלויה מפה עם רשימת כל התחנות שבהן האוטובוס עוצר. כשעולים לאוטובוס יש הודעה מוקלטת שאומרת בכל שלב ושלב של הדרך איפה אתם, לאן האוטובוס נוסע, מה התחנה הבאה וכו'. בנוסף, יש שלט אלקטרוני מתחלף שמודיע כל פעם מה התחנה הבאה. עם קצת התמצאות בתחנות - אי אפשר לפספס. זה נוח בדיוק כמו השילוט ברכבת התחתית, לא לחשוש מזה!
רק מה, להזהר משעות הלחץ, כי לפעמים האוטובוס יכול להיות תקוע הרבה בפקק - מה שלא קורה ברכבת התחתית.
יש בלונדון את הסיורים באוטובוס הקומותיים עם הקומה העליונה הפתוחה. זה די יקר ולדעתי גם מיותר. אפשר לעלות על אוטובוס מספר 88 שעושה פחות או יותר את אותו מסלול, ואם יש לכם כרטיס נסיעה יומי או שבועי - אז זה לא עולה לכם אגורה נוספת.

הגעה משדה התעופה

שוק ההסעות אל ומשדות התעופה מרוכז רובו ככולו בידיים ישראליות. חיים ואריק ואמנון ואיציק ואבי ולא זוכרת שמות אבל יש עוד. כל אחד זה עסק נפרד, אבל הם משתפים פעולה יפה ומעבירים נוסעים מאחד לשני לפי  האיזורים של האיסוף או הפיזור. זה הדבר הכי נוח שיש. מזמינים עוד מהארץ בטלפון או מייל, וביציאה מאולם הנוסעים בשדה מחכה לכם מישהו עם שלט ועליו שמכם. ככל שראיתי, הם משתמשים ברכבים טובים, משתדלים שה"סיבוב" שלהם לא יטרטר אתכם יותר מדי לפני שמורידים אתכם בכתובת שלכם, בדרך אפשר לשמוע מהם כל מיני עצות וטיפים, והכי חשוב - המחיר סביר מאד.
אנחנו שילמנו 15 פאונד לאדם מלוטון לגולדרס גרין, קרוב לודאי שמשדה תעופה אחר (הית'רו, גאטוויק, סטאנסטד) למרכז לונדון זה בטח יהיה יותר, אבל שווה כל גרוש, ועושה "נחיתה רכה" ברגעים הראשונים בעיר זרה.
אנחנו השתמשנו בשירותים של חיים ואריק - הזמנה בטלפון מהארץ . 44-0-7831849829

כניסה לאתרים

ראשית, יש לדעת שהכניסה לכל המוזיאונים היא בחינם.  באולם הכניסה פזורים פה ושם מיכלים שקופים ובתוכם מטבעות ושטרות, ושלט קטן מבקש מכם לתרום. אם בא לכם - תזרקו שם איזה פאונד או שניים (בבריטיש מוזיאון "ממליצים" על 4 פאונד) אבל אף אחד לא יגיד לכם כלום אם תשחקו את התפרנים ותתנו לתיירים היפנים לשאת בעול.
שנית - יש בלונדון משהו שנקרא 2FOR1  - משלמים אחד ונכנסים שניים. הדבר הזה חוסך עשרות פאונדים! כי דמי הכניסה גבוהים למדי - למשל, הטאואר של לונדון 17 פאונד, מוזיאון ריפלי 28 פאונד, לונדון בתקופת הבליץ (שחזור מדהים) 12.5 פאונד, חדרי המלחמה של צ'רצ'יל גם כן איזה 12 וכך הלאה. בכל מקום משלמים רק כרטיס אחד ונכנסים שניים, בתנאי! שיש לכם איזשהו כרטיס רכבת. כרטיס אויסטר לא נחשב "רכבת" לצורך זה. אם אתם מתכננים טיול יום מחוץ ללונדון, לאוקספורד, באת', קיימברידג' וכו' - שווה לעשות את זה ברכבת וככה תוכלו להציג כרטיס רכבת ותהיו זכאים להנחות האלו. 
גם אם לא מתוכננת לכם נסיעה כלשהי ברכבת - אפשר להזמין באינטרנט איזשהו קטע רכבת הכי קצר שאפשר, משהו בפאונד או שניים, ופשוט להציג שיש לכם כרטיס רכבת ולקבל את ההנחה. הם לא בודקים את כרטיסי הרכבת בכלל, רק רוצים לדעת שיש לכם.
התנאי השני לקבלת ההנחה הוא שצריך למלא איזשהו שובר. שמעתי כל מיני המלצות שצריך להדפיס את השובר מהבית - זה מיותר! פשוט בסוף החוברת הקטנה שמפרטת את כל ההנחות ומחולקת חינם בכל תחנות הרכבת - יש עמוד עם 3 שוברים, אפשר למלא אותם ידנית ולתלוש. אם רוצים יותר משלוש כניסות של 2FOR1 - קחו עוד חוברת, עוד שתיים, עוד שלוש, אין הגבלה.  ההנחות הן גם על הצגות ועל מסעדות ועוד כל מיני - זה משתלם וזה עובד נהדר! אנחנו חסכנו בשבוע ימים בערך 100 פאונד, וזה בלי שנכנסנו להרבה אתרים. אם היינו הולכים לעוד - החסכון היה גדול יותר.

לחצות כביש

לא יעזור, שנים שאנחנו מתוכנתים - עוד מימי משמרות הבטיחות - להסתכל לכיוונים לגמרי הפוכים מאלה של לונדון כשאנחנו חוצים כביש... זה מבלבל בצורה בלתי רגילה, ולא משנה כמה תשימו לב - תמיד תרדו לכביש כשאתם בטוחים לגמרי שהסתכלתם נכון, ובכל זאת תעצור מכונית סנטימטר מהרגליים שלכם. מזל שהם נוהגים כאן לאט, ועוצרים בלי קללות ופרצופים נזעמים.
הלונדונים כנראה מודעים לזה שקשה לשנות הרגלים מקובעים, ולכן על רוב הכבישים מוטבעת הדפסה לאן צריך להסתכל - שמאלה או ימינה...
lon10lon11
ובכל זאת, לא פשוט לחצות כבישים. בהרבה מקומות בהם יש מעברי חציה - אין רמזור שאומר לך מתי לעמוד ומתי לחצות... צריך להסתכל על הרמזור של המכוניות, ולפעול הפוך ממנו. כשלהם יש אדום - אפשר לעבור וכשלהם ירוק, אתם עומדים. במקומות רבים, כשאתה מגיע למעבר חציה, יש עמוד עם תיבת קטנה וכפתור, והולכי הרגל מתבקשים ללחוץ עליו כדי "להזמין" לעצמם אור ירוק למעבר. אם לא לוחצים - הרמזור לא יודע שאתם שם, ולא מתחלף, אפשר להתייבש שם בציפיה לירוק שלא מגיע...

מים חמים ומים קרים

ממש נבצר מבינתי להבין איך הבריטים הנאורים, בני האימפריה ששלטה בחצי עולם, יכלו לתכנן משהו כל כך מטופש כמו הכיורים עם הברזים הנפרדים למים חמים ולמים קרים...

lon9


כשפותחים רק את הברז החם - חוטפים כוויה. בברז הקר - המים מקפיאים את האצבעות. איך לעזאזל מווסתים את החום והקור ושוטפים ידיים או פנים או שיניים בטמפרטורה סבירה? ובכן, התושה מגעילה ביותר, וחוץ ממישהו בריטי - אני לא חושבת שיש מישהו שינהג לפיה.
לכל כיור כזה יש פקק גומי קטן שקשור עם שרשרת ללכיור. במקרה בתמונה שלמעלה השרשרת נקרעה, רואים את הקצה שלה משמאל לברז הכחול. זה צולם בשירותי ציבוריים, אז מישהו כנראה סחב את הפקק. בכל אופן, פוקקים את הכיור ומתחילים להזרים מי חמים וקרים לפי החום/קור שאת רוצים. כשהכיור חצי מלא ויש בו בריכת מים פושרים - מתרחצים בהם...  אל תשאלו אותי מה קורה אם הכיור מלוכלך... אני לא הייתי עושה את זה לפני שקירצפתי עם אקונומיקה היטב היטב...

תקשורת

לשיחות אל הארץ - הכי משתלם להצטייד לפני הנסיעה בכרטיס חיוג של אחת החברות הגדולות. לדוגמה - לברק 013 יש כרטיס שנקרא גלובל קארד, זה עולה 5.90 ש"ח לחודש, ותמורת זה מקבלים קוד אישי וסיסמה, ומספרי גישה חינמיים בארץ היעד. מחייגים למספר הגישה מכל טלפון ציבורי, לא צריך מטבע ולא כלום, ותוך שניות מחוברים למרכזיה דוברת עברית שם מתבקשים להזין את הקוד הסודי ולחייג את המספר בארץ. ההפעלה פשוטה וקלילה, והתענוג הגדול זה המחיר: 5 דקות ראשונות עולות שקל אחד בלבד. מהדקה השישית והלאה זה עולה 2 ומשהו ש"ח לדקה שזה גם זול מאד, אבל מי צריך את זה. מדברים חמש דקות וזהו. אפשר לנתק ולהתקשר שוב. ובכלל בחו"ל חבל על הזמן ואין צורך לבזבז אותו על טלפונים...
חשוב לציין שהסידור הזה מתאים רק מטלפון נייח לטלפון נייח. אם מתקשרים מהסלולארי - תחוייבו גם בזמן אוויר. אם מתקשרים אל טלפון סלולארי בארץ - גם כן מחוייבים בתוספת של זמן אוויר. זה עולה 0.69 א"ג לדקה, מהדקה הראשונה, שגם זה לא נורא.
כל החיובים האלה מצטברים כל החודש ויורדים לכם מחשבון בשקלים שפתחתם כשהצטרפתם לשירות.
נכון שקצת לא נוח לדבר מטלפונים ציבוריים, אבל בהרבה בתי מלון אפשר להשתמש בטלפון שלהם ללא כל חיוב כיוון שהשיחה למספר הגישה היא חינמית.
לשיחות בתוך לונדון, או באנגליה בכלל, כדאי לקנות סים מקומי. זה מצחיק כמה שזה זול ופשוט.
קודם כל צריך לוודא לפני היציאה מהארץ שהמכשיר שלכם פתוח לקבלת סים אחר, לעשות את זה מול חברת הסלולאר שלכם.
אחר כך נכנסים בלונדון לכל חנות עיתונים ומבקשים לקנות LOCAL SIM. זה עולה 2 פאונד בלונדון, ורק פאונד אחד בסקוטלנד.
מכניסים את הסים הזה לטלפון שלכם, ואחר כך קונים כרטיס שיחות באיזה ערך שרוצים. אפשר להתחיל ב - 5 פאונד.
על הכרטיס יש הוראות מדוייקות איך להתנהל - בעקרון יש מספר שצריך לחייג וקוד שרשום על הכרטיס וצריך להזין אותו. זה הכל, עכשיו הטלפון שלכם טעון בחמישה פאונד, ואפשר לדבר עד שהם נגמרים ואז טוענים שוב.
פשו וקל וזול. זה כמובן לא נועד לשיחות נפש ארוכות, אבל לכל מיני בירורים, הזמנות, תיאומים וכו' - זה ממש מועיל.
הפרק הזה יעודכן בהמשך בעצות נוספות.
 

תגובות 

 
+3 # יופי של מידע !רותי ג. 2010-08-31 07:42
חמדה - שתהיי לנו בריאה: לדעתי כתבת כאן את הפתיח החיוני לכל ישראלי לקראת הטיול בלונדון. רק להדפיס ולהכניס למזודה .
וכך גם גיליתי את שם הרחוב שבו אתם גרים.
נשיקות.
הגב
 
 
+1 # מייל של ההסעות מסדה התעופהרחל ארגמן 2014-09-05 06:33
אשמח לקבל למייל את כתובת המייל של המסיעים הישראליים בשדה התעופה
הגב