wellness5

ארצות הברית - פרק 3

יום שלישי, 10.6.03


גטיסבורג, פנסילבניה, ארה"ב
( Gettysburg, Pensylvania USA )

היי, שלום לכולם!

קצת אבדו עקבותינו בארץ הגדולה הזאת, לא??

כן, גם אנחנו לפעמים לא יודעים איפה אנחנו, או איזה יום של השבוע זה.....
אנחנו חורשים את ארה"ב ביסודיות... ונופלים מהרגליים מרוב עייפות...
אנחנו מרוצים, אך רצוצים....
כשנחזור לארץ עוד מעט - נשארו לנו כאן רק עוד כמה שבועות - אז אני קודם כל נרשמת לשבוע בית הבראה של ההסתדרות, להתאושש מאמריקה...

איפה לא היינו!!
ומה לא עשינו!!
הנה רשימה חלקית, עד כמה שהסלט שיש לי במוח יאפשר לזכור:

שתינו הוריקאנים בניו אורלינס כמעט עד אובדן חושים, חיכינו שעות בתור ברחוב, על המדרכה, כדי להבטיח לעצמנו מקום בהופעות הג'אז הכי הכי משובחות שיש, ואכלנו אוכל קייג'ון כל כך חריף שרק עוד הוריקאן יכול היה לכבות את השריפה..
הוריקאן זה המשקה הלאומי של ניו אורלינס, המרכיב העיקרי שלו הוא רום, אבל לכל באר ולכל מסעדה יש את הנוסחה המיוחדת שלהם, שדואגת לערבל למי ששותה את זה את המוח, ממש כמו סופת הוריקאן.. כדי שזה יהיה טעים, ממלאים את הכוס עם המרקחת הקטלנית באיזו סודה ממותקת ורסיסי קרח..
המשקה נמכר לא רק בתוך המסעדות והבארים, אלא גם דרך חלונות שהם פותחים אל הרחוב, וככה אפשר לראות המוני אנשים גודשים את הרחובות כשכוסות הוריקאן ענקיות בידיהם...
אתם יכולים לדמיין איך זה מלהיט את האוויר והאווירה מסביב...
עיר מוטרפת ומופלאה, הניו אורלינס הזאת, ולה לבד מגיע פרק אחד שלם כולל תמונות - אני מקווה שאגיע לכתוב אותו ביום מן הימים..

אחר כך נסענו דרך אלאבאמה לפלורידה, ואחרי קצת התקשקשות באתרי השעשועים של אורלנדו, התגלגלנו דרומה לאורך החופים המקסימים של מיאמי ביץ' והסביבה.
הגענו עד לקי ווסט, הצ'ופצ'יק שבקצה הדרך שעוברת על המים ומחברת את שורת האיים הקטנים בדרום פלורידה, וצפינו שם באחת השקיעות הכי מהממות שראינו בחיים..

בוושינגטון עשינו את כל מה שתיירים עושים, ומאד התאכזבנו מהבית הלבן, שבמציאות נראה סתם עוד בית צבוע לבן...
אחר כך כתתנו רגלינו ממוזיאון למוזיאון, ואחרי שכבר לא יכולנו עוד לצעוד צעד אחד מרוב עייפות, פשוט התנחלנו במקדונלד, והנחנו ליעקב להשלים את הסיור לבד.. הוא לא ויתר על כלום, ובילה שעות במוזיאון החלל, ובגלריה הלאומית לאמנות ...

מוושינגטון נסענו לבקר אצל האיימישים, שהם תואמי נטורי קארתא שלנו... עם הזקנים והמגבעות והשביסים והשמלות הארוכות המכסות כל טפח..
איזה עוגות תפוחים יש להם אלה, חבל על הזמן!! ( זה בערך הדבר היחיד שיש לי לכתוב עליהם... תופעה ביזארית שכזאת..)

אתמול עשינו את הסיור בשדה הקרב הגדול של מלחמת האזרחים האמריקאית בגטיסבורג, והרחבנו דעת בנושא ההיסטוריה האמריקאית..

ובין לבין, ביקרנו, ובדרך כלל גם קנינו, בכל מרכז קניות גדול שהיה על הדרך...
והיו הרבה..

עוד מעט אנחנו יוצאים לדרך, לכיוון מפלי הניאגארה.

כמות האירועים, החוויות, המראות, הטעמים, ההתנסויות - היא אדירה. כמו כל דבר באמריקה, הכל בגדול.. אני מקווה שכשאחזור ארצה, אוכל להעלות על הכתב ולו גם רק חלק קטן מכל זה, כדי לחלוק עם כולכם את רשמי המסע הזה בארה"ב..

אז להשתמע בפעם הבאה, לא יודעת מאיפה או מתי...

לפרק הקודם

 

 
חיפוש באתר או ברשת