wellness5

ארצות הברית - פרק 2

יום שישי, 16.5.03


וויליאמס, אריזונה, ארה"ב
( Williams, Arizona, USA )

היי, שלום לכולם, וסליחה שנעלמנו קצת !!

האמריקה הזאת הורגת אותנו...
מה זה הגודל הזה??
כל היום אנחנו בדרכים, שלא נגמרות... מאות על גבי מאות של מיילים..
ויש כל כך הרבה לראות, ולעשות, ולהספיק - אי אפשר להשתלט על הגודש הזה....

תודה לכל הדואגים שהתעניינו בשלומנו באימיילים. צר לי שאני לא יכולה לענות לכל אחד אישית, פשוט אין לי זמן בשביל זה !

אז הנה, בצורה קולקטיבית, אני מודיעה שאנחנו בסדר, מבלים, ובעצם עושים ממש חיים משוגעים..

מאחר ואין לי זמן לפרט, אז סתם בשביל הרקורד, אציין רק חלק מהמקומות שהספקנו לבקר בהם:

מלוס אנג'לס, אחרי כל ההוליווד-שמוליווד ואבק הכוכבים, נסענו צפונה על כביש מספר אחד.
הנופים מהממים..
כמובן שביקרנו בטירה של הרסט, אבל דווקא מה שהדהים אותנו ביותר אלו הם כלבי הים על חוף האוקיינוס, כמה מיילים צפונה מהמצודה.
מאות! פשוט מאות כלבי ים, משתזפים להנאתם על החוף החמים...

2-1

2-2

אחר כך היינו במונטריי ובכרמל, והמשכנו לסאן פרנסיסקו.
אין, אין, אין כמו העיר הזאת... פשוט נפלאה.
טיפ קטן למי שיגיע אי פעם לבקר בה, ויהיה מצוייד ברכב:
יש מסלול תיור מיוחד שנקרא דרך ה-49 מייל. הוא מסומן על כל המפות של סאן פרנסיסקו, והוא מסלול לנהיגה עצמית שלוקח את התייר לנקודות הכי מופלאות של העיר. מכניס ומוציא אותך מרחובות שפתאום פותחים בפניך את הנוף בצורה ממש עוצרת נשימה! אם נוהגים ברציפות, בלי שום עצירות, לוקח בערך שלוש וחצי שעות לגמור את המסלול כולו. אבל אנחנו עשינו אותו ביומיים שלמים, והתענגנו על כל דקה.
הסימון על המפה ברור ויפה, וברחובות עצמם יש שילוט מצויין. זה לא אומר שלא מתברברים קצת מפעם לפעם, כי בדיוק השלט של הפניה הוסתר על ידי רכב גדול מלפניך, או משהו כזה... אבל זה רק מוסיף לכיף, ומתאפסים מחדש על המפה צ'יק צ'אק.
לא להחמיץ!!

ואיך אפשר לספר על סאן פרנסיסקו ולא להביא תמונה של לומבארד סטריט המפורסם??
הוא אמור להיות הרחוב הכי תלול ומפותל בעולם, אבל יש הטוענים שלא מגיע לו התואר הזה..

2-3

כשהייתי צעירה, ירדתי אותו בשוונג אדיר ובצהלות וצחוקים, (לא אני נהגתי.. ) אבל הפעם ירדתי את השיפוע הזה בדחילו ורחימו ודי בשיקשוק, ורק רציתי שהוא ייגמר לפני שאשרוף את הברקסים...
מה לעשות, מסימני הגיל כנראה...

אחרי סאן פרנסיסקו, היינו בסוסליטו
ובאגם טאהו
ובפארק יוסמיטי
ואחר כך בפארקים של יוטה - ברייס וציון
ואחר כך פעם נוספת בלאס וגאס.. היה לנו שם איזה עניין לא סגור עם כמה מכונות משחק שלקחו לנו כסף ולא החזירו.. חשבנו שאולי אם נחזור לשם וננסה שוב, נצליח לקבל את כספנו בחזרה, בתוספת אי אילו ריביות ודיבידנדים...
כמובן שהעלינו חרס בידינו ויצאנו משם מרוששים בעוד כמה מאות דולרים..
לא הרבה, כי אנחנו לא מהמהמרים הגדולים... אבל מה זה נהנינו!
אני גם חגגתי בלאס וגאס את יום הולדתי, ושמחתי מאד לקבל מדודותיי מתנת יומולדת בצורת דולרים ירקרקים, שנפרטו מיד לקוורטרים וקנו לי כמה שעות של הנאה צרופה מול הרולטה של גלגל המזל..

מלאס וגאס נסענו לאריזונה, והיום חרשנו את הגרנד קניון. וואלה, מה זה התייבשנו... האוויר כאן לוהט ויבש, השפתיים של כולנו בקועות מיובש...

מחר אנחנו מתחילים את הדרך חזרה לכיוון לוס אנג'לס, ובשבוע הבא טסים לניו אורלינס.

אז זהו, הפרק הזה הוא סתם עדכון קטן, ודי יבש - כמו האוויר באריזונה... רק כדי לתת אות חיים...
הסיפורים והחוויות - ויש המון - אולי יסופרו בהמשך... כשייגמר המירוץ האינטנסיבי הזה אחרי הזמן...
ויש לי גם כמה טיפים ועצות שלא יסולאו בפז למי שמתכנן נסיעה לארה"ב... בבוא הזמן אשמח לחלוק אותם עם כולם.

אז תחזיקו לנו אצבעות להמשך טיול נעים ומהנה, ואני מבטיחה לעדכן ברגע שרק אוכל...
צ'או !

לפרק הקודם                                לפרק הבא

 

 
חיפוש באתר או ברשת