wellness5

וואנאקה, ניו זילנד

יום ראשון, 2.3.03

( Wanaka, New Zealand )

וואנאקה היא עיירת קיט קייצית מאד פופולארית, שוכנת לחופו של אגם מקסים, שמעליו מזדקרים הרים שפסגותיהם מושלגות כל השנה..
בחורף, היא הופכת להיות אתר סקי מבוקש.

ממש משגע השילוב הזה של מים ושמש ופסגות מושלגות!
ככה נראה אגם וואנאקה בצידו האחד - העיר מתחבאת בין העצים:

10-1

וככה מן הצד השני, כאשר חלק מן הפסגות המושלגות מתחבאות בעננים..:

10-2

אם רוצים סתם לנפוש ולנוח - זה מקום נחמד מאד. אבל הרבה מה לעשות או לראות כאן - ממש אין.. אלא אם כן אתם בעניין של כל מיני ספורט אתגרי ובאנג'י וזורבינג וסקי מים וגלשני רוח ודאונים וכאלה...
לנו לא היה שום ענין בעיסוקים מן הסוג הזה, ועשינו כאן חנייה של יומיים, פשוט בכדי לנוח, וגם כדי לאפשר לקרסול של יעקב להחלים..
ביום הראשון לא יצאנו בכלל מכפר הנופש. מצויידים בכל טוב מהסופרמרקט המצויין של העיר (ניו-וורלד, זו אחלה רשת של סופרים זולים ), נהנינו מדירת המגורים הגדולה שקיבלנו. אכלנו טוב ונחנו הרבה, מילאנו מצברים..
למחרת, כבר שיעמם לנו וגירד בקצות האצבעות - רצינו לעשות משהו!
עברנו שוב ושוב על רשימת הפעילויות שיש לעיר הזאת להציע, (זוכרים שסיפרתי על ערימות הניירת של הפרוספקטים הצבעוניים? לא לגמרי נגמלנו מהם, ועדיין, בכל מקום שהגענו, אספנו עוד ועוד חומר, כדי 'להיות בעניינים'..) ובתוך כל המבחר מצאנו שני דברים שבחרנו לעשות.

הראשון - ביקור במוזיאון של תעופה, בתוך שדה התעופה של וואנאקה.
יעקב פשוט משוגע על מטוסים וכל הקשור בהם, כנראה זכר לשירותו הצבאי בחיל האוויר. אבל אם מוסיפים למטוסים האלה גם איזשהו הקשר של קרב, ומלחמת העולם וכו' - הוא בכלל מתחיל להזיל ריר...
והפרוספקטים שקראנו על המוזיאון הזה ועל המוצגים שבו, הבטיחו לו בדיוק את כל מה שהוא אוהב..

מאחר ואותי זה ממש לא עניין, נסענו לשם ביחד, וכשהוא נכנס למוזיאון - אני נשארתי לשבת באוטו, מתחממת בשמש המלטפת, וקוראת בספר.
חסכנו גם את דמי הכניסה שלי, וגם את הקיטורים שבטח הייתי מקטרת..

אז כעבור שעה ארוכה הוא הגיח משם, מבסוט עד הגג ומתמוגג מנחת.
ואלה למשל חלק מן הדברים שעניינו אותו שם:
פעמון אזעקת חירום, שטייסי ניו זילנד שהשתתפו בקרב על בריטניה, במלחמת העולם השניה, נהגו לצלצל בו כדי להתריע על התקפת מטוסים גרמניים. הפעמון מקורי, אותנטי לגמרי, והובא לניו זילנד על ידי הטייסים ששרדו את הקרבות וחזרו הביתה..

10-3

ושתי כרזות מקוריות, קצת בלויות ודהויות, גם כן מתקופת מלחמת העולם השניה.
צ'רצ'יל בתמונה משמאל, והאימרה המפורסמת שלו מימין:
'מעולם לא חבו כל כך רבים, כה הרבה, לכל כך מעטים..'
הדבר הזה נאמר בשבחם של טייסי חיל האוויר הבריטי בקרב על בריטניה, והפך לאחת האימרות המפורסמות ביותר מן המלחמה ההיא.

10-410-5

אז אחרי הביקור הרציני והכבד הזה, יכולנו להרשות לעצמנו ללכת ולהשתעשע במשהו קליל יותר.
הלכנו לבקר 'בעולם המבלבל' של וואנאקה.. זה לא תרגום מוצלח במיוחד, באנגלית זה נקרא The Puzzling World - וכשמו כן הוא, אוסף של מוזרויות ותעתועים ומשחקי אשליה.

10-6

המקום הזה הוא שגעון פרטי של אחד, סטיוארט לאנדסבורו, שבנוסף להיותו ממציא בעל מעוף, הוא גם אספן בלתי נלאה של דברים מוזרים ומתעתעים. במקום הזה, הפנטזיות שלו פשוט קרמו עור וגידים והפכו לעסק משגשג, שמרתק מאות מבקרים בכל יום.

מה יש שם למשל?
בכניסה מוצב מגדל נטוי, המתפאר בכך שהזוית שלו היא פי וכך וכך מהזוית בה נוטה מגדל פיזה..

10-7

שימו לב לשעון שבראש המגדל.
בסוף שנת 2000, ערב כניסת המילניום החדש, כוון השעון כך שילך אחורה במקום קדימה..
מאז ועד היום, למעלה משנתיים, הוא מתקתק אחורה, כלומר - הוא צריך להיות עכשיו איפשהו לקראת סוף שנת 1998?

כשנכנסים פנימה, קודם כל נתקלים באולם רחב ידיים עם שולחנות וכסאות, הכל מלא באנשים שנראים עסוקים במשהו. בהתחלה חושבים שהם אוכלים..

10-8

כשמסתכלים מקרוב, רואים שהם כולם שוברים את הראש על כל מיני משחקי חשיבה וחידות ופאזלים וכאלה... גם אנחנו ישבנו שם שעה ארוכה, וניסינו לסדר קוביות, ולשחרר דיסקיות, ולפרק טבעות וכל מיני קישקושים אתגריים כאלה..
זו יכולה להיות אתנחתא נחמדה, איזה שינוי מרענן בין טיול בהרים לטיול באגמים לטיול ביערות וטיול בחופים וכו'..

אחרי אולם הכניסה הזה, יש כמה אולמות עם תמונות אשליה, והולוגרמות משגעות (איש אחד יורה לך מתוך ההולוגרמה באקדח ישר לתוך הפנים..) וכל מיני חידות בנוסח כמה חיות אתה רואה בתמונה הבאה:

10-9

וכמה קוביות יש בשטיח הקיר הזה?

10-11

שום דבר מהדברים האלה הוא לא חדש, האיש הזה לא המציא את הגלגל. אנחנו מכירים ויודעים ונתקלנו כבר ברוב הטריקים האלה, ואפילו באינטרנט יש אתרים שלמים שעוסקים בתעתועי הדמיון ואשליות אופטיות מן הסוג הזה.
אבל מה שהוא עשה, וזה מה שיפה כל כך במקום הזה, הוא ריכז המון דברים תחת קורת גג אחת, תירגם את הכל לגדול ונגיש ומהנה, ונחמד להשתשע עם זה.

קשה לי לפרט כאן את כל הדברים שיש במקום הזה, הם פשוט רבים. אז אני אעבור יש לחלק שכולם הכי מתפעלים ממנו, וזה החדרים 'המכושפים'...
למשל, חדר עם רצפה משופעת בה אתה עומד ישר, אבל זה נראה כאילו אתה נמצא בזוית של 45 מעלות לרצפה והנה כל רגע אתה עומד לצנוח ישר על הפנים..

או למשל, מעקה כזה שעליו יש כסא, שמתגלגל במקום במורד המעקה - במעלה המעקה.
אתה מתיישב עליו, ובלי שום אמצעי עזר, הוא פשוט מטפס למעלה.
ודווקא כשאתה יורד מעליו, ומצפה שהוא יתגלגל לבד חזרה 'למטה', מסתבר שאתה צריך לדחוף אותו, כי הלמטה זה למעשה למעלה... מבלבל, לא? נו, זאת בדיוק הכוונה.

ואחר כך יש שם ביצוע מושלם של 'חדר איימס' המפורסם. הנה, גייסתי את יעקב לדגמן אותו:

כשמסתכלים על החדר, הוא נראה נורמלי ורגיל לחלוטין.
יעקב נכנס דרך הדלת הימנית, שימו לב כמה התקרה רחוקה מראשו.

10-12

כאן, באמצע החדר, הראש שלו כבר נוגע בתקרה..

10-13

וכאן כבר בכלל הוא צריך ללכת כפוף..

10-14

החדר בנוי בשיפוע, ורק משחק הקווים והקוביות על הרצפה, נותן אשליה אופטית כאילו הוא ישר..

יוצאים מהחדרים המכושפים האלה די מסוחררים, ולוקח כמה דקות עד שמתרגלים מחדש לעולם הנורמלי... אז את הכמה דקות האלו אפשר לבלות באכילה ובשתיה במזנון שלהם, או בקניה בחנות המזכרות שמוכרת מאות פריטי קסם כאלה, גלויות ותמונות וספרים עם תעתועי דימיון, ומשחקים וחידות ופאזלים...

נכון שזה נשמע הכי מתאים לילדים, אבל תאמינו לי שגם מבוגרים יכולים לבלות שם בנעימים...
אנחנו צחקנו ונהנינו מאד..

אבל יש דבר אחד שלא עשינו שם, ויתרנו על התענוג המפוקפק.. וזה המבוך הגדול שלהם.
בכלל, זה מין שגעון כאן בניו זילנד, כי נתקלנו בזה גם בכמה מקומות אחרים.
בונים מבוך גדול, מקירות גבס או עץ, זהים לחלוטין ומבלבלים מאד.
אתה נכנס פנימה, ומנסה למצוא את דרכך החוצה... זה לא כל כך פשוט, מסתבר.
הזמן הממצוע שבן אדם מבלה במבוך הזה של וואנאקה, הוא כארבעים דקות, בהן הוא מתרוצץ כמו ג'וק מסומם, עולה מדרגות ויורד, ומסתובב וחוזר על עקבותיו ושוב מנסה, וחוזר חלילה... אני מעריכה שבארבעים הדקות האלו הוא עושה איזה כמה קילומטרים טובים של צעדה רגלית.. ראינו המון אנשים עושים את, ונהנים עד הגג...

ולסיום, אחרי שבילינו שם כמה שעות, צריך ללכת לשירותים, לא??
אז הנה, יעקב יושב בשירותים הציבוריים שלהם, בסגנון רומאי עתיק..

10-15

הבחור שיושב לידו לא התבייש לחשוף את ישבנו, רק בגלל שהוא מצוייר..
אבל איזה ציור!! אתה עומד מול זה, וזה נראה פשוט חי.. ממש לגעת בהם!

~~~~~

זהו, עד כאן הביקור שלנו בוואנאקה.
מכאן המשכנו, דרך קרומוול, לעיר המקסימה קווינסטאון.
לדעתנו, היא היפה שבערי ניו זילנד, אהבנו אותה מאד על אף שמזג האוויר בה לא האיר אלינו את פניו. גשם זלעפות ירד כל הזמן, עננים כבדים בשמיים וערפילים שהקשו על הצילום..

קווינסטאון היא בירת האדרנלין של ניו זילנד. כל שגעון ששמעתם עליו בעולם, קפיצות, באנג'י רגיל ובאנג'י עם כל מיני טריקים באמצע, גילגולים, ריחוף, ראפטינג, צניחה, ועוד כל מיני דברים שאני אפילו לא יודעת לתרגם או לתאר אותם..
כל העיר הזאת סובבת סביב הפעילויות האלו. כל חנות שניה היא משרד הזמנות, כל חנות שלישית היא חנות של ציוד עזר לפעילויות האלו. ראינו שם פריטים מה זה מוזרים, ולא להאמין איך אנשים משלמים על זה הון תועפות... למשל, מין מקל קצר עשוי סיבי גומי גמיש, שאתה שם בפה ונועץ בו את השיניים בשעה שאתה קופץ באנג'י, שהשיניים לא ישקשקו... או כריות מיוחדות לתוכן אתה תוקע את הציפרניים תוך צווחות הפחד שלך כשאתה תלוי באוויר בין שמיים לארץ..
ועוד כל מיני דברים מוזרים... אבל מה אגיד לכם, אם כל כך הרבה אנשים אוהבים את החוויות המצמררות האלו, ומשלמים באמת במיטב כספם כי כל פעילות כזאת עולה עשרות ומאות דולרים, אז יתכן שדווקא אנחנו המוזרים, ולא הם...

לפרק הקודם                               לפרק הבא