|
מה זה האתר הזה, אתם בטח שואלים. אז האתר הזה הוא העולם שלי. מילים כמו 'מיקרו' ו 'זעיר אנפין' קצת מפחידות אותי בקטנטנות שלהן, ולכן בחרתי דווקא להשתמש בהן, כדגל, לנפנף אותן במין הפוך על הפוך, כאילו רוצה לצעוק שלא, לא קטן הוא העולם שלי, לא זעיר ולא נעליים, ובכלל מה לי ולצרות עולמן של נמלים. מאז שעצמי זוכרת את עצמי, אני מנסה לבלוע את כל העולם, לכבוש אותו ברגליים, צעד אחר שעל, ובראש, תחום אחרי שטח, ונושא אחר נושא. לפעמים נדמה לי שהצליח לי. וואו, כמה ראיתי וכמה עשיתי, וכמה אני יודעת! אבל לפעמים יותר תכופות, אני מבינה בצער, כמה עוד יש לי לראות ולעשות ולדעת, כדי להשתחרר מגבולות המיקרו. ואני לא חדלה מלנסות, יום יום ושעה שעה. גם האתר הזה הוא נסיון. נסיון למלא את עולמי בעוד תוכן, להרחיב אותו עוד קצת, שלא יהיה צפוף לי בתוכו. ומי שרוצה לתפוס טרמפ על הנסיון שלי, מוזמן להצטרף, ולקרוא. אז מה יש לנו כאן? למעשה, זו תשלובת של ארבעה אתרים: יש את העולם שלי בזעיר אנפין שהוא מין בלוג, יומן, אתר אישי, תקראו לו איך שתרצו. לא יודעת עדיין לאן הוא יוביל, הוא צעיר מדי ותנו לו קצת זמן להחליט מה הוא רוצה להיות כשיגדל .. יש את יומן המסע המקפל בתוכו דפים רבים של חוויות והרפתקאות ממסענו מסביב לעולם: תוכלו לקרוא בו על הודו, תאילנד, קמבודיה, בורמה, ניו זילנד, פיג'י, איי קוק, טהיטי ועוד. אבל קריאת החוויות בטלה בשישים לעומת הצפייה בתמונות, אוהו, איזה תמונות יש שם! חבל להחמיץ! ויש גם את שעת סיפור, הפייבוריטית שלי... למעלה מארבע מאות וחמישים (!) סיפורים, אגדות, משלים, אנקדוטות וסתם הגיגים, שנאספו על ידי בעמל רב במרחבי הסייבר-ספייס, תורגמו או עובדו לשפה קלילה, ופורסמו באתר שלי שהתארח בבלוגר. עכשיו החלטתי להביא אותם הביתה. העברתי אותם דירה הנה, ואני מתכוונת להוסיף להם שכנים חדשים, ככל שזמני ומרצי יאפשר לי. את יומן המסע שלנו למרכז ודרום אמריקה התחלתי לכתוב, ונתקעתי באמצע. בינתיים אפשר לקרוא בו רק על קובה וטיפ טיפה מכסיקו, אבל לא להתייאש. אולי מתישהו ההמשך יגיע. הנה הוא כאן, מיקרו-קוסמוס בקצב לטיני ואחרון חביב, האתר שמציג את תערוכת הצילומים הדיגיטלית מן המסע מזרחה. ואי אפשר לסיים את האודות, בלי תודות. והרבה תודות! לאיה, חברתי ואחותי, שחסכה שינה מעיניה, וטיול מכלביה, כדי להעמיד לי את האתר הזה על הרגליים. בכשרון גדול, בעין בוחנת, במסירות אין קץ וביצירתיות מדהימה, היא גזרה וחתכה והדביקה ועירבבה עד שהתוצאה נשאה חן מלפניה. דעתי כמובן משוחדת, אבל הרשו לי בכל זאת המלצה גדולה עליה: לכו להכיר את איה המעצבת כאן 
ואת איה הבן אדם שם  זכות גדולה נפלה בחלקי להיות חברתך, אחותי, ושלא תעלי על דעתך להציע בעוד שנה לעצב לי אתר חדש. אני מכירה את הדיגדוג הזה בקצות אצבעותייך, אבל בשבילי העולם הזה הכי יפה. גם ליעקב, אישי ורעי, מגיעות הרבה תודות ונשיקות. הן על התמונות הנפלאות שצילם, ובעזרתן נבנה האתר, והן על אורך הרוח והFינוקים להם אני זוכה ממנו בשעות הארוכות בהן אני מבלה מול המחשב. אז אחרי כל האודות, והתודות, מה שנותר לי לעשות זה להתמודד עם האישיו הקטן הזה שנקרא תוכן.. נו, אני כבר רצה להתחיל לחפש אותו.... שתחזקנה ידי.. חמדה גלעד |
כל הזכויות שמורות לחמדה גלעד ©