25.6.08

דברי חוכמה

אני לא ממש נמנית על חסידיו של יאיר לפיד, (בלי סיבה מיוחדת, אולי סתם כי אני מקנאה בו שהוא כזה יפיוף!), אבל אני חייבת להודות שלפעמים הכתיבה שלו פשוט נהדרת בפשטות שבה היא מציגה דברים.

קיבלתי במייל את הקטע הבא, ואני רוצה לחלוק אותו עם כמה שיותר אנשים.
הלוואי שנשכיל להפנים.

שישה חודשים לחיות/ יאיר לפיד

מה הייתם עושים אילו היו מודיעים לכם שנשארו לכם ששה חודשים לחיות?

אני לא זוכר בדיוק איך הגעתי לזה, אבל קיבלתי כמה תשובות משונות מאד.
ישבנו בערב סוג א-2. לא החברים הכי קרובים, אבל בהחלט אנשים יקרים ללבי.
מסוג הערבים שבהם אתה מפגיש את הפנוי והפנויה שתמיד האמנת שהם מתאימים.
בהתחלה כולם התהרהרו, אחר כך הם התחילו לענות.

העורך דין היה נוסע לדרום אמריקה.

העיתונאי הראשון היה כותב את הספר שיושב לו בבטן, העיתונאי השני היה הולך לחפש את החברה שלו מכתה י"א-י"ב. היא גרה איפשהו בצפון.

מישהי סיפרה על ציורים שהייתה מציירת בגיל 16. עד היום היא מאמינה שהיה בהם משהו, והיא רוצה לבדוק. שניים אמרו שהם היו נצמדים לילדים הכי מקרוב שאפשר. יונקים אותם פנימה , עד קצה האהבה. אני התלבטתי בין לונדון לשלושה סיבובים של איגרוף מקצועי.

זו הייתה כמובן שיחה קצת אינפנטילית, וקצת רומנטית מדי, ורק אחרי שהם הלכו הבנתי מה היה כל כך תמוה בה:
למה לא עכשיו?
הרי כל החלומות האלה היו, כולם, בתחום האפשר.
את כל הספרים והציורים אפשר לנסות וליצור אחרי תשע בערב.
האהבה הישנה נמצאת במרחק של חצי טנק דלק. ותמורת 399 דולר, לונדון בהחלט מחכה לי.
ואפילו אם כן צריך להקריב בשביל זה, למה שעורך דין בן 34 לא ייסע לחצי שנה לדרום אמריקה?
כל כך מהר ויתרנו?
כל כך מהר סיכמנו וסגרנו ונעלנו את עצמנו?
כל כך מהר אנחנו אומרים "המשכנתא", או "הבוס שלי" ?
למה בעצם, רוב האנשים פוחדים להגשים את מה שהם באמת רוצים בו?
ומי, לעזאזל, אמר להם שהם לא יכולים?
ב- 15 השנה האחרונות ביליתי נתחים גדולים מזמני בראיונות עם אנשים ש"עשו את זה". מביל גייטס עד ריקי גל, מבנימין נתניהו עד צביקה הדר. יש כמה שאלות שבדרך זו או אחרת שאלתי את כולם.

למה דווקא אתה? איך זה קרה? מה עשית שונה מאחרים?

התשובה היא שאין תשובה

. אין בעצם שום תכונות משותפות לאנשים שהצליחו. מלבד אחת: הם עשו את הדבר הלא הגיוני.

כי היגיון של ממש יש רק בבינוניות.

לעשות את מה שעושים אחרים?
לחכות עד שיבוא הרופא ויודיע שנשארו לך רק שישה חודשים לחיות?
ואז, תסלחו לי, כבר במילא מאוחר מדי.

        




23.6.08

בנק הפועלים

בא לי לייחצן קצת את בנק הפועלים...
מה יש, שמעתי ששרי אריסון נפרדה מרני רהב ושירותי יחסי הציבור שלו.
לא יודעת אם היא כבר התבייתה על יחצן אחר, אבל מה אכפת לי לפרגן לה קצת בינתיים.

משום מה אני לא מצליחה לשנוא את האשה הזאת, כמו שרבים אוהבים לעשות.
אני גם לא כל כך מתרעמת על הבנק שלה/שלי, בנק הפועלים.
כל התנועה הזאת נגד הבנקים, אני לא מצליחה להזדהות אתה. (משהו דפוק אצלי?)
נכון, לפעמים כשאני רואה בחשבון שלי סכום שמנמן של "דמי שמירה לניירות ערך" או משהו כזה, אני מסננת איזה "מניאקים" או משהו דומה, הרי אף אחד לא אוהב שנוגעים לו בכיס. אבל רבאק, מאיפה בדיוק חשבנו שהבנק יביא כסף בשביל היכלי השיש שהוא בנה לנו, בשביל כל השירותים וכל הפקידים ואתר האינטרנט שבו אפשר לעשות את רוב הפעולות חינם אין כסף?
הבנק מספק שירותים, וזכותו לגבות עליהם כסף.
נסו לדמיין את חיינו ללא הבנקים, יכולים?

לדעתי צריך פשוט לדעת איך להתנהל מול הבנקים, לצמצם למינימום את מה שמשלמים להם, ולהתפלל שרק ימשיך להיות כך ולא יותר גרוע.

אני למשל בחרתי משהו שנקרא "מסלול". הוא עולה לי 25 ש"ח בחודש, והוא כולל X פעולות שניתן לבצען במשך כל החודש ללא עלות נוספת.
את רוב הפעולות שלי אני עושה באתר האינטרנט, לא עולה לי אגורה. לקנות פקדונות, למכור אותם, לעשות העברות לחשבונות אחרים, שלא לדבר על פעולות פשוטות יותר של בדיקת יתרות, מעקב בזמן אמיתי אחרי חיובי אשראי וכו'.
אני מרוצה.

אבל לא על זה רציתי לכתוב.
אני, יש לי איזו חתיכת כסף בבנק. לא רצינית, מה שנקרא "הון קטן".
אני כל הזמן מחפשת דרכים איך לעשות שהוא לא יהיה יותר קטן...
או לחילופין, איך לגרום לו להיות קצת יותר גדול... (לא הצלחתי עד היום)
לכן, כמה שמחתי כשקיבלתי הזמנה להשתתף בסדנאות חינם על שוק ההון.
יאללה, נלך לראות ולשמוע. אם לא יועיל - לא יזיק. ועוד בחינם?
מיד נרשמתי. (דרך האתר של בנק הפועלים, במהירות ובקלילות)




ביום המיועד הגעתי לבנייני האומה שם התקיימה הסדנה (אחר שתיזכרו אותי כמה פעמים והתקשרו לוודא שאני מגיעה, יותר מפעם אחת...)
לרגע חשבתי שהוזמנתי לחגוג איזה אירוע, ברית מילה או משהו.
בכניסה נפתח מזנון שלא היה מבייש שום חגיגה משפחתית, באמת כיבוד על רמה!
אני מודה לכל בעלי החשבונות בבנק הפועלים, זה בטח נעשה מהכסף שלכם.

דלפק טורטיות מאוייש שכל הזמן ייצר עוד ועוד "לאפות" קטנות מלאות כל טוב



היו סידורים מפוארים וטעימים של ירקות טריים, ממש תאוה לעיניים ולחיך.



והשולחן המתוק? יאממי



ובמיוחד מצאו חן בעיני העוגיות המיניאטוריות האלו שהושקעה בהן כל כך הרבה עבודה מוקפדת:



וכמובן דלפק שתיה חמה, ברמה רמה, לא סתם נס קפה של עלית וכמה שקיקי תה ויסוצקי.
מבחר של כל סוגי התה שיש בשוק, כולל הרבה סוגים מפונטזים וחליטות צמחים.
מיכל עם אבקת שוקו... שוקו? וואלה, כן.
היו כמה סוגים של קפה, סוכר רגיל וסוכר חום וממתיקים מלאכותיים וחלב בקנקני זכוכית יפים. ואפילו קערית מלאה מקלות קינמון אמיתיים למי שרוצה בתה שלו...

אם הפוסט הזה היה עוסק רק בדיווח קולינארי, אז הייתי מסיימת אותו כאן.
באנו על סיפוקנו, אכלנו, שתינו, התבשמנו מהתמונות.
אבל העיקר הרי היתה הסדנה! באתי ללמוד!

הבנק בחר לתפקיד מנחה הסדנה בבחור צעיר, שנון ורהוט ששלט בחומר ביד רמה
מצגת טובה הוקרנה על מסך גדול, עם עשרות שקפים בהירים ומובנים: (לא יודעת מה קפץ עלי, אבל צילמתי את כל ההרצאה, רציתי לראות איך האייפון שלי מתנהג בחושך...)



והמנחה הסביר את כל המושגים בשפה של הדיוטות.
מה זה שוק ההון, מה הם המדדים המובילים (מי ידע לפני כן מה זה מדד תל אביב 25? לא אני)ובכלל, אני חייבת להודות שיצאתי משם קצת יותר חכמה ממה שנכנסתי.

כל סדנה מורכבת משני מפגשים, השני יתקיים מחר. וממנו אני בכלל מצפה לצאת מינימום ברוקרית או אנליסטית... אם אני איעלם לכם בקרוב, תדעו שזה רק בגלל שהרבצתי מכה בבורסה ונסעתי לטובאלו.

בקיצור, מה שרציתי להגיד זה שאפו לבנק הפועלים.
אוהבים לבקר אותם, אוהבים לשנוא אותם, אבל לדעתי הם "מחזירים לקהילה" בגדול.
לא ראיתי הרבה גופים שעושים את זה.
החל בדגלים לימי העצמאות, דרך הכניסה החופשית לגנים לאומיים ושמורות טבע, הנחות בכרטיסים למופעים והשתתפות חינם בכל מיני אירועי תרבות, ועכשיו הסדנאות האלו.
נכון, כמובן שיש אינטרס מאחורי כל זה, אני לא תמימה, וכמובן שהכל מוכר לצרכי מס, אבל מה רע לפעול מתוך אינטרס? הרי כל גוף מסחרי וכל אדם בודד עושים את זה בחיי היומיום.

למי שיש צורך להבין קצת את כל "מילים גסות" של מונחי הכלכלה, אני ממליצה ללכת לסדנה.
למי שכבר מבין קצת, היא לא תחדש הרבה.
אבל מי שבור ועם הארץ כמוני בענייני שוק ההון, יכול לצאת נשכר.
ומכסימום, אם לא תחכימו, לפחות תהנו מהכיבוד.............

        


לקריאת פוסטים של בלוג מלכת המדבר

הפוסטים של חודש   מאי   עברו   לארכיון.








 









מיקרו קוסמוס - בקצב לטיני









מערכת תגובות:


עיצוב האתר:





 
כל הזכויות שמורות לחמדה גלעד ©